מושג ה”הארה”, שהפך כיום עממי יותר מכפי שהיה בעבר, שופך אור לא רק על סוג נדיר של חוויות שניתן לכנותן ‘מיסטיות’ אלא גם על תפיסה שונה של המציאות הפיסיקלית וגישה חדשה לפסיכולוגיה האנושית
המדריך להארה מציע “דגם חדש של היקום” המבוסס על תורות אזוטריות עתיקות, התקשורים של סת, הרעיונות המהפכניים של תורת הקוונטים ו”המודל ההולוגרפי” שפותח על ידי מייקל טאלבוט בספרו רב המכר “היקום ההולוגרפי“. המסקנה העולה מתוך מחקר השוואתי שבין המיסטיקה למדע היא: “במונחים הכי פשוטים, הכל הוא אנרגיה, האנרגיה היא תודעה וכולם משתפים פעולה להתפתחות של הכל.”
ספרו של טאלבוט מרחיב תפיסה זו לכדי פאנורמה מרהיבה ביופייה ומדהימה בהשלכותיה:
“היקום הפיסי הוא אדווה על פני ים אנרגיה קוסמי המתקיים מעבר לזמן ולמרחב הידועים, כאשר כל חלקיק ביקום מכיל את אינפורמציית היקום כולו, והוא נוצר באינטראקציה בין תודעתנו לבין אותו ים סמוי. היקום אינו ממשי יותר או פחות מחלום משותף לאנושות כולה. היכולות הטמונות בנו הן, פשוטו כמשמעו, בלתי מוגבלות. יש ביכולת התודעה לרפא מחלות קשות, לחדרו למסתרי העתיד והעבר ולחולל כמעט כל שינוי אפשרי במציאות הפיסית. כל זאת על ידי ‘הדהוד משמעויות’ עם המציאות הסובבת אותנו.”
במהלך הספר ניפגש עם דמויות מעוררות השראה בכל רחבי העולם, חלקן מפורסמות יותר וחלקן פחות. המיסטיקן ההודי בן דורנו, גופי-קרישנה, מספר על הדרך שבה חווה את אנרגיית הקונדליני. ההארה לה זכה העניקה לו השראה מופלאה שבה, בין השאר, הופיעו לנגד עיניו פסוקי שיר מושלמים, בתשע שפות. למרבה הפליאה, חלק משפות אלו הוא אפילו לא הכיר! בכתביו הרבים, אותם חיבר בגיל מבוגר יחסית, גופי-קרישנה מתאר את התנסויותיו וחוקר את ההיבטים השונים של אנרגיית הקונדליני, הנחשבת לאנרגיה האלוהית המביאה להארה.
וכך הוא מתאר את מצב המודעות שבו הוא חי כמעט באופן קבוע:
“הארמון היפה בתבל, על המראות, נברשות הבדולח ואבני היקר שלו, המשקפות את האור החלבי של מאות מנורות ניאון, יהיה דימוי עלוב מכדי לתאר את גן העדן שאני חי ונושם בתוכו. זוהי ארץ פלאים, אף מעבר להשגתו של הסופר היצירתי ביותר.”
ובמקום אחר, “ישותי המתבוננת או ‘אני’ מוקפת תמיד בהילת אור, שמתרחבת מכל צדדיה עד למרחק אינסופי או עד להיכן שדמיוני מגיע. לכל הדימויים החזותיים שאני רואה ישנה תצורה מאירה על רקע של אור רך. זהו מצב הוויה שלא ייאמן. אני רואה את כל גופי וסביבותיו חדורים באור זה, קרינה חיה שממלאה כל חלל בתוכי ומחוצה לי. האנרגיה בעלת העוצמה הזורמת כעת בגופי מילאה את ראשי באור כסוף, פרצה דרך עצבי ואיברי בהבזקים של אור. בד בבד החילותי לשמוע מנגינה פנימית, מדי פעם בשינוי טונים וגובהי צליל, שנמשכת על עצם היום הזה.”
דמויות כמו וולט ויטמן האמריקאי ובלייק האנגלי, משוררים מופלאים שחוו בפועל את “החוש הקוסמי”, מציגים אף הם את מצב התודעה הגבוה, שבו האדם חי את החיבור האישי שלו לאלוהות דרך השראה יצירתית גאונית. שני פרקים אלו תורגמו מתוך ספרו של ריצ’ארד מוריס בוק “מודעות קוסמית – על התפתחות זיקתו המיסטית של האדם לאינסוף”. ספר זה, שפורסם לפני למעלה ממאה שנה, הניח את הבסיס לכל תחום המחקר ההשוואתי של החוויה הדתית/מיסטית ובישר חזון לאנושות חדשה. לדעת בוק, החוש המיסטי יתגלה עם הזמן לא רק אצל יחידי סגולה אלא אצל רוב בני האדם. המהלך הטבעי של אבולוציית המין האנושי הוא שבתחילה הכשרים הגבוהים מופיעים אצל יחידים ובמשך הזמן, אצל כולם.
אנו קוראים גם על יוסף דיפונג שזכה להארה ספונטנית בעקבות מוות קליני.
שני המאמרים, “על ספונטניות ושמחה – שלושה סיפורים טאואיסטיים” ו”סוד הכוח הפנימי – על מקור האנרגיה, היצירתיות והחדווה“, מגישים פרשנות מודרנית רעננהלתורת הטאו והזן, מתוך זיקתן לחיי היומיום ולרעיונות דומים בפילוסופיה המערבית כמו גם ב’קבלה’, תורת הסוד היהודית. כך נמצא זיקה מעניינת בין תורת הטאו לשפינוזה:
“הכוחות המושלים בחיים, בגורל, בצורות, אינם רודניים. שליטתם אינה אלא גילוי טבעם. האם הזרע שולט בפרח? הזרע מכיל את הפרח. אין הזרע אלא פרח כאשר הוא מכונס אל עצמו, לפני היות לו ביטוי חיצוני. הזרע אינו כופה על הפרח כלום – הוא עצמו הפרח, סיבתו בו עצמו. כך הגדיר שפינוזה את החופש, מה שסיבתו מונחת בתוך עצמו ואינו נפעל על ידי דברים מחוצה לו. רק האלוהי, שהוא השלם, שאין כלום זולתו, שאין כלום מחוצה לו, יכול להיות חופשי, כי אין דבר זולתו אשר עשוי לכפות עליו תנועה כלשהי – כל תנועותיו נובעות מתוכו. זו גם השקפת חכמי הטאו.”
המגמה היא להציג את עושר הגוונים של החוויה המיסטית ואת ההשלכות הרות הגורל שמשתמעות ממנה לכל תחומי החיים, לדת, למדע ולאמנות. מעבר להבנה והשראה, הספר שזור גם בעצות מעשיות למדיטציה ולאורח חיים המכשיר את האדם להיפתח למלאות הקיום ולפוטנציאל הרוחני שלו.
לסיכום, ספר זה הוא קובץ רב השראה של רעיונות, עצות והתנסויות, סביב מושג ההארה. ‘המדריך להארה’ מזכיר לנו את הכמיהה העמוקה ביותר של נשמתנו לחזור אל ‘אוקיינוס האור והחיים’ שאליו היא שייכת. הוא מעודד אותנו לחשוב על חיינו כעל מסע של היזכרות בעצמי האלוהי, האמיתי, שלנו – האחד המוחלט, השוכן בכל. הארה היא מסע התעוררות אל המודעות הקוסמית – הפוטנציאל האלוהי הטמון בכל תודעה פרטית. המסר העובר דרך כל הדרכים והשיטות הרוחניות הוא אותו מסר, בין אם הוא מבוטא במושגי המיסטיקה העתיקה, החסידות, האמנות, הדת, העידן החדש, או חוויה מיסטית ספונטנית.
