קטעים מתוך הספר – הרוע ושברו
פרק 2 – עצמי גבוה, עצמי נמוך ומסכה
ברוכה היא השעה שבה רשאי אני לדבר אליכם, ידידַי.
כולכם יודעים שיש לכם לא רק גוף פיסי, אלא גם כמה גופים סמויים, וכל גוף מייצג דבר אחר. למחשבות שלכם יש צורות רוחניות מוגדרות, וצורות אלה נוצרות לא רק על ידי מחשבות, אלא גם על ידי רגשות, שכן הרגשה אינה אלא "מחשבה שעוד לא נחשבה", מחשבה שטרם הגיעה למודעות. הצורה שנוצרת ממחשבה היא שונה מהצורה שנוצרת מהרגשה, אולם שתיהן יוצרות צורות מוצקות ומוגדרות היטב. לכל גוף סמוי, כמו גם לגוף הפיסי, יש הילה: הרטט והנביעה שעולים מאותו הגוף. צורות אלה קיימות ברוח באופן ממשי. הן מתחלפות ומשתנות, שכן כל הדברים ברוח נמצאים בתנועה מתמדת.
ההילה של הגוף הפיסי מגלה מצב של חולי פיסי או של בריאות פיסית, ואת כל מצביה האחרים של ההוויה הפיסית. התגובות הרגשיות, האינטלקטואליות והרוחניות מתגלות, בהתאמה, בהילה של כל אחד מהגופים הסמויים.
כל יצור חי הוא בעל עצמי גבוה או ניצוץ אלוהי. העצמי הגבוה הוא המשובח והזוהר ביותר מבין הגופים הסמויים, והתדר שלו רוטט במהירות הגדולה ביותר, כיוון שככל שההתפתחות הרוחנית גבוהה יותר, כך הרטט מהיר יותר. העצמי הגבוה הקיף את עצמו לאט ובהדרגה בשכבות שונות של חומר דחוס יותר, לא דחוס כמו הגוף הפיסי ממש, אך לאין שיעור דחוס יותר מהעצמי הגבוה. כך בא העצמי הנמוך לידי קיום.
מטרת ההתפתחות הרוחנית היא לסלק את העצמי הנמוך כך שהעצמי הגבוה יוכל לחזור ולהשתחרר מכל השכבות החיצוניות שהצטברו. אתם עשויים לחוש בקלות רבה, אצל עצמכם או אחרים, שחלקים מסוימים של העצמי הגבוה הם כבר משוחררים, בעוד שחלקים אחרים עודם מוסתרים. עד כמה העצמי הגבוה חופשי או מוסתר, ועד כמה עבה השכבה שמסתירה אותו, דבר זה תלוי במידת ההתפתחות הכוללת של כל אדם. העצמי הנמוך עשוי לא רק ממגרעות רגילות ומחולשות אישיוֹת שמשתנות אצל כל אדם, אלא גם מבוּרות ועצלות. הוא שונא להשתנות ולהתגבר על עצמו; הוא מצויד ברצון חזק מאוד, שלא תמיד מתבטא כלפי חוץ, ורוצה לקבל את שלו בלי לשלם כל מחיר. הוא יהיר ואנוכי מאוד, ותמיד בעל מידה עצומה של רברבנות אישית. כל המאפיינים הללו הם באופן כללי חלק מהעצמי הנמוך, בנוסף למגרעות אחרות של היחיד.
אפשר לקבוע בבירור אילו יצירי-מחשבה מגיעים מהעצמי הגבוה ואילו מהעצמי הנמוך. ניתן גם לקבוע אילו נטיות, משאלות והשתדלויות מהעצמי הגבוה עשויות להיות מעורבבות עם נטיות מהעצמי הנמוך.
כאשר מסרים מהעצמי הגבוה מוכתמים במניעיו של העצמי הנמוך, נוצרת הפרעה בנשמה שגורמת לבעליה מחלה רגשית. לדוגמה, אדם רוצה משהו אנוכי, אך כיוון שהוא לא רוצה להודות בפני עצמו שמדובר באנוכיות, הוא מתחיל להצדיק את תשוקתו האנוכית ולהונות את עצמו בכל הקשור אליה. ניתן לראות בבירור את ההונאה-העצמית הנפוצה הזאת אצל בני אדם, מכיוון שהצורות שמגיעות מהעצמי הגבוה הן בעלות מאפיינים שונים לחלוטין מאלה שמקורן בעצמי הנמוך.
יש שכבה נוספת אשר, לרוע המזל, עדיין לא זוהתה במידה מספקת בקרב בני אנוש במלוא משמעותה, ולשכבה זו אקרא עצמי-המסכה. עצמי-המסכה נוצר בדרך זו: כשאדם רואה שהוא עשוי להיכנס לקונפליקט עם הסביבה על ידי כניעה להיבט כלשהו של העצמי הנמוך, הוא עשוי בכל זאת לא להיות מוכן לשלם את המחיר של סילוק העצמי הנמוך, כיוון שהמשמעות תהיה, בראש ובראשונה, שיהיה עליו להתייצב מול העצמי הנמוך כמו שהוא באמת, על כל מניעיו ודחפיו, שכן אפשר להתגבר רק על דברים שמודעים להם. פירוש הדבר שיהיה עליו לבחור במשעול הצר, המשעול הרוחני. רבים האנשים שאינם רוצים לחשוב כל כך לעומק; תחת זאת הם מגיבים רגשית, מבלי לחשוב איך העצמי הנמוך שלהם עשוי להיות מעורב בתגובתם. ההכרה[1]הלא-מודעת מרגישה שהיא חייבת להציג תמונה שונה של העצמי כלפי העולם כדי להימנע מקשיים מסוימים, מאי-נעימויות, או מלהפסיד כל מיני יתרונות. לפיכך אנשים יוצרים לעצמם שכבת עצמי נוספת, שאין לה דבר וחצי דבר עם המציאות, לא המציאות של העצמי הגבוה ואף לא המציאות הזמנית של העצמי הנמוך. את המסכה הנוספת הזו ניתן להגדיר כזיוף; היא לא אמיתית.
אני חוזר לדוגמה לעיל. העצמי הנמוך מכתיב לאדם לנהוג באופן חסר רחמים להשגת תשוקתו האנוכית. שום אדם, אפילו בעל אינטליגנציה מוגבלת ביותר, לא מתקשה לתפוס שאם הוא ייכנע לתשוקה אנוכית, האחרים ינדו אותו או לא יאהבו אותו, ואף אחד לא רוצה להגיע לזה. במקום להתגבר על האנוכיות באמצעות תהליך איטי של התפתחות, אדם שכזה מתנהג בדרך כלל כאילו הוא כבר לא אנוכי. אבל האמת היא שהוא אנוכי והוא מרגיש שהוא אנוכי. הכניעה לדעת-הקהל והנדיבות שאדם כזה מגלה, אינם אלא העמדת פנים, שאינה תואמת כלל את רגשותיו האמיתיים. במילים אחרות, ההתנהגות הנכונה במקרה זה כלל לא נתמכת על ידי הרגשות הסותרים שהוא חש בפנים, והאדם שרוי במלחמה פנימית. ההתנהגות הנכונה נעשית מתוך כפייה הכרחית, במקום מבחירה חופשית. טוב לב מעושה זה אינו משלם את המחיר במובן האמיתי של המילה. בעוד שהאדם אולי נותן משהו, הוא עשוי לשנוא את הרעיון. לא רק שאדם כזה הוא אנוכי בתוכו בשל שכנוע פנימי, אלא הוא גם לא נאמן לטבעו, והוא מחלל את המציאות שלו וחי בשקר.
אני לא מרמז בשום אופן, שכדאי לאדם להיכנע לטבעו הנמוך; אדם חייב להיאבק למען ההארה שלו ולשאוף להתפתח על מנת לטהר את רגשותיו ותשוקותיו. אבל גם אם לא הגעתם לזה, לפחות שלא תהיה הונאה-עצמית. אדם צריך שתהיה לו לפחות תמונה ברורה ואמיתית על הפער שבין רגשותיו ומעשיו. בדרך זו לא יוכל להיווצר עצמי-מסכה.
הקץ להונאה עצמית
עם זאת, לעתים קרובות מדי קורה שאדם מסוג זה משתדל להאמין באי-אנוכיותו ומרמה את עצמו בנוגע לרגשותיו ומניעיו האמיתיים, כשאינו מראה אותם ואינו רוצה להתבונן בהם. כעבור זמן מה, שורשי הרע ישקעו אל תוך התת-מודע, ושם הם יתססו ויצרו צורות שישפיעו על האדם והוא לא יוכל לסלקן משום שאינו מודע להן. הדוגמה של אנוכיות היא רק אחד המקרים; אותו התהליך מתרחש במקרה של הרבה מאוד מאפיינים ונטיות אחרים, ידידַי.
כשבני אדם נעשים חולים רגשית, הדבר מסמן תמיד שבדרך זו או אחרת, נוצר אצלם עצמי-מסכה. הם לא תופסים שהם חיים בשקר. הם בנו לעצמם שכבה לא מציאותית אשר אין לה ולא כלום עם הווייתם הממשית. בכך הם אינם נאמנים לאישיותם האמיתית. כפי שכבר אמרתי, להיות נאמן לעצמכם אין פירושו שעליכם להיכנע לעצמי הנמוך, אלא שעליכם להיות ערים לקיומו. אל תשטו בעצמכם אם אתם עדיין נוהגים מתוך הכורח להגן על עצמכם ולא מתוך חזון מואר ושכנוע פנימי. היו ערים לכך שהרגשות שלכם עדיין אינם טהורים במובן זה או אחר. זהו בסיס טוב להתחיל ממנו. יהיה לכם קל יותר להתייצב מול עצמכם כשתבינו ותדעו, שמתחת לשכבות העצמי הנמוך חי עצמי גבוה, המציאות הסופית והמוחלטת שלכם, אליה תהיו חייבים להגיע בסופו של דבר. על מנת להגיע אל העצמי הגבוה, אתם חייבים לראות תחילה את העצמי הנמוך, שהוא המציאות הזמנית שלכם – ולא להסוות אותו, משום שבכך אתם מגדילים את המרחק ביניכם לבין המציאות המוחלטת או העצמי הגבוה. כדי להתייצב מול העצמי הנמוך, יש להרוס בכל מחיר את עצמי-המסכה. תוכלו להביא את עצמכם לעשות זאת כשתתחילו לראות בדמיון את שלושת סוגי העצמי שאני דן בהם כאן.
לשקר לעצמכם, לא להתחשב ברגשותיכם ובמניעיכם האמיתיים אלא לתת לרגשות להגיב בלי מחשבה, נראה אולי לפעמים כתשובה הולמת, אך אין זה כך. אדם שרוצה להיות מאושר, בריא ושליו בתוכו, צריך – על מנת לממש באמת את חייו הנוכחיים ולהיות בהרמוניה עם האל, ולפיכך עם העצמי הפנימי – למצוא אחת ולתמיד את התשובות לשאלות הבאות: מהו האני הממשי? מהו העצמי-הגבוה שלי? מהו העצמי הנמוך שלי? היכן עלולה להיות אצלי מסכה, משהו מזויף?
חשוב שכולכם תשתדלו לאמן את העין הפנימית שלכם לראות את עצמכם ואת יתר בני האדם מנקודת ראות זו. ככל שתתעוררו יותר מהבחינה הרוחנית, כך יהיה לכם קל יותר לראות בצורה מדויקת יותר את עצמכם ואת האחרים. כאשר תבואו במגע עם העצמי הגבוה, אחרי התעוררות האינטואיציה שלכם כתוצאה מהתפתחות רוחנית אישית, תרגישו הבדל ברור בין המסכה לבין העצמי הגבוה; אתם תרגישו את ביטוייו הלא נעימים של עצמי-המסכה, קודם כל שלכם, ולא משנה עד כמה נעימה נראית המסכה.
מה שיישאר אז לעשות הוא לחדור את השכבות הלא מודעות של האישיות בעזרת אמיתות אלה, כך שכל ההתנגדות הפנימית תוכרע ותתגברו עליה.
אם ברצונכם לצעוד בנתיב זה ולהתרפא ממחלתכם הרגשית, חשוב להבין את כל זה. עליכם להתייצב מול העצמי הנמוך שקיים בכל יצור אנושי, אך גם לדעת שהעצמי הנמוך הוא לא ה"אני" הסופי, או העצמי האמיתי. העצמי הגבוה, שהוא השלמות שמצפה לצמוח מתוך השכבות של אי-השלמות, הוא העצמי האמיתי. אולי יש לכם שאלות בנושא זה ידידַי היקרים.
שאלה: כיצד ניתן לבטל את מה שיצר העצמי הנמוך, מבחינת מחלות פיסיות?
תשובה: קודם כל, אין צורך לנסות לסלק את התוצאות כצעד ראשון. אם העצמי הנמוך יצר מחלה, יש קודם כל לקבל את המחלה. עליכם לעסוק במציאת השורשים או החלק של העצמי הנמוך אשר יצר את המחלה. יש לפגוש את העצמי הנמוך ולבחון אותו ביסודיות. המטרה חייבת להיות היטהרות ושלמות לשמן. עליכם לעשות זאת מאהבת האל שקיימת בתוככם ולא כדי להימנע מלהשלים עם מצב לא נוח. אמת, דרושים הרבה מאוד התגברות וכוח פנימי מצדכם כדי לטהר את המניעים לפני הכול, אך זהו הבסיס ההכרחי. בשעה שאתם עושים זאת, אתם לומדים בו בזמן גם דברים רבים נוספים. כוח רוחני צומח ככל שלומדים ליישם כנות-עצמית מוחלטת. ברגע שהמניעים שלכם יהיו טהורים, המחלה לא תטריד אתכם כמו מצב נשמתכם. ככל שהאגו והנוחות שמגיעה איתו מאבדים מחשיבותם, אתם ממלאים אחר חוק רוחני חשוב מאוד. בריאותכם הרוחנית תשוב לאיתנה בהדרגה. חוק זה קשור לאותו ויתור על עצמי-האגו שלימד ישוע. רק בדרך זו תרוויחו את חייכם. רק מעשה זה יזכה אתכם בחיים. על כן התחילו בכך שתפגשו את העצמי הנמוך באומץ, באופטימיות, בענווה וברוח של גילוי. אחרי שתגלו את העצמי הנמוך, ותשילו את כל המסכות ואת כל שכבות הכיסוי, תוכלו להתחיל לטפל בהיבטים האחרים של העצמי הנמוך. עשו זאת על ידי התבוננות-עצמית ובחינה-עצמית יומיומית, והבחינו שוב ושוב עד כמה הזרמים הפנימיים שלכם עדיין סוטים ממה שהייתם רוצים. ככל שאתם עושים זאת והופכים להיות האדון ששולט בעצמי הנמוך שלכם, אתם רוכשים כנות-עצמית אמיתית והמניעים שלכם להתפתחות נעשים יותר ויותר טהורים. התפישה שלכם תתרחב, תינתן לכם הארה, והסימפטומים והבעיות ייעלמו בהדרגה. כך שבהתחלה אל לכם אפילו לחשוב על המחלה, אלא על שורשי הבעיה. רק כך תזכו להצלחה שתאריך ימים. אם באמת אתם רוצים לטהר את עצמכם, לא רק לפטור את עצמכם מהתוצאות הלא נעימות, הגלויות והברורות לכם ביותר, עזרה והדרכה יבואו אליכם כדי שתוכלו להיאבק בעצמי הנמוך שלכם, שכן איש אינו יכול לעשות זאת לבד.
ועם זה, ידידַי, אעזוב אתכם. לכו לדרככם בשלום; דעו כי אלוהים נוכח בתוככם.
פרק 3 – שינוי אמיתי ברגשות
ברכות לכולכם, ידידַי.
דבר אחד כבר הבנתם בבירור: ההכרח שבהתפתחות-עצמית על מישור כדור הארץ, אשר קיים למטרה זו בדיוק. לא משנה עד כמה קשים יכולים לפעמים החיים להיות, רק אלה שמגשימים את המטרה הזו יכולים למצוא שלווה בנשמתם. התחלתי את הקורס הזה כדי שכל אחד מכם יוכל למצוא את דרכו, בכך שתלמדו איך לגשת לעבודת ההתמרה ואיפה להתחיל בה, ובמה היא כרוכה. התייחסו אל מילותיי כאל מדיטציה. הישארו עם המילים שלי, קריאה פעם אחת לא תספיק. עליכם להתבונן ולהרהר בידע שאני מלמד, כדי שהוא יוכל לצמוח בסופו של דבר מיֶדע שטחי ואינטלקטואלי לידע שמחלחל להווייתכם ומגיע למעמקיה. רק אז יוכלו המילים להועיל לכם באמת.
כל אחד יודע שחשוב להיות אדם הגון, לא לחטוא כביכול, להעניק אהבה, לבטוח ולהאמין, ולהתייחס לאחרים בטוב. אולם בזאת אין די. ראשית, ידיעה היא דבר אחד, ולהיות מסוגלים לפעול על פיה זה כבר סיפור אחר. אתם אולי מסוגלים, בעזרת הרצון, להימנע מלבצע פשע, אך אינכם יכולים להכריח את עצמכם להרגיש שלעולם לא תרצו לפגוע באדם אחר. אולי אפשר להתנהג בחביבות אל אחרים, אך אי-אפשר להכריח את עצמכם להרגיש חביבות. גם אי אפשר להכריח את עצמכם להרגיש אהבה בלב או להרגיש אמונה אמיתית באלוהים. הדברים שנוגעים לרגשות אינם תלויים באופן ישיר במעשים, ואפילו לא במחשבות שלכם. שינוי ברגשות דורש תהליך איטי של התפתחות-עצמית והיכרות-עצמית.
אתם אולי מבינים שאין לכם מספיק אמונה, אבל לצוות על עצמכם לרכוש אמונה, לומר לעצמכם "אני חייב/ת שתהיה לי אמונה" לא יקרב אתכם אף לא צעד אחד; זה יעשה בדיוק את ההפך. אולי תצליחו לשכנע את עצמכם ברמה שטחית, אך זה לא אומר שהאמונה שלכם או היכולת שלכם לאהוב יהיו אמיתיות – ועל זה נסוב נתיב ההתמרה: שינוי הרגשות.
אם כן, איך לגשת לעניין שינוי הרגשות הפנימיים ביותר – זו השאלה! בזה עלינו להתחיל וכאן עלי להראות לכם את הדרך. ראשית, ידידַי, לא תוכלו לשנות שום דבר כל עוד לא תדעו מה באמת נמצא בתוככם. הקושי הגדול ביותר בנתיב ההתמרה הוא, שאנשים נוטים לשטות בעצמם בכל הנוגע למי הם באמת. אינני מדבר רק על ההכרה הלא-מודעת שכולכם יודעים על קיומה. בין ההכרה המודעת והלא-מודעת יש שכבה נוספת, שהיא הרבה יותר קרובה להכרה המודעת. ואולם, אתם לא מודעים לשכבה הזאת משום שאתם רוצים לא להיות מודעים אליה. אתם בורחים ממנה למרות שהסימפטומים והסימנים שלה נמצאים מתחת לאפכם ממש. אנשים נמלטים ממודעות כזאת משום שהם סבורים בטעות שמה שאינם מודעים לו, לא קיים. אתם אולי לא חושבים על זה במילים אלה ממש, אך רגשות כאלה מתקיימים בתוככם גם ללא ידיעתכם. ואולם, אפילו אם אתם מַפנים עורף למציאות הפנימית שלכם, היא קיימת גם קיימת. אולי זו מציאות זמנית, המציאות של ההווה הנוכחי שלכם, אך היא בכל זאת חלק מהמציאות של חייכם ואחד השלבים בהתפתחותכם. היא המציאות שלכם כרגע.
זכרו את ההרצאה שנתתי אודות העצמי הגבוה, העצמי הנמוך, ועצמי המסכה. מה שהסברתי זה עתה הוא חלק מעצמי המסכה. כולכם יודעים שלא בסדר לעשות או לחשוב או להרגיש דברים מסוימים. אם רגשות כאלה עודם קיימים בעצמי הנמוך שלכם, אתם מַפנים להם עורף, ואתם סבורים שבכך סילקתם את מה שאתם מזהים כלא בסדר. אולם התחמקות או התכחשות היא הטעות הגדולה ביותר שיצור אנושי יכול לעשות, שכן זה גורם לצרות ולבעיות רבות יותר לאין שיעור, וליותר קונפליקטים פנימיים וחיצוניים מכל דבר שאתם יודעים עליו בהכרתכם המודעת.
להתייצב מול החיים
הזכרתי את החוקים הרוחניים השונים שאנשים מפֵרים כל הזמן. התהליך שאך זה תיארתי, מפר את אחד מן החוקים האלה: החוק של התייצבות מול החיים. להתייצב מול מציאות החיים פירושו להיות מסוגלים להתייצב מול עצמכם כפי שאתם, על כל הדברים הלא מושלמים שבכם. אם אינכם מתייצבים מול החיים מלכתחילה, לעולם לא תוכלו להתפתח. שום שיטה שמנסה ללמד כיצד לדלג מעל המכשול הזה לא תצלח, שכן החיפוש אחר קיצורי דרך כאלה גם הוא הפרה של חוק רוחני.
כולכם מעורבים באופן לא מודע בתהליך מזיק זה כל הזמן, גם אם חלקכם רכשו לעצמם מידה מסוימת של ידיעה-עצמית. אין ביניכם אפילו אחד שלא היתה לו הארה אחת לפחות בקשר לנטייה פנימית כלשהי, הארה שגרמה לו להיות מודע באמת לנטייתו זו. עם זאת, בתחומים רבים אחרים, ההכרה המודעת שלכם עודנה נמלטת מלהתייצב מול האמת הפנימית. גם אם אתם מכירים את המגרעות שלכם, עדיין אין זה אומר שאתם מכירים את כל המניעים האמיתיים שלכם. אינכם מבינים מדוע יש לכם דעות מסוימות, טעמים מסוימים או תכונות ייחודיות מסוימות; אפילו התכונות הטובות שלכם עשויות להיות מושפעות בחלקן ממגרעת לא מודעת או מזרם פנימי שגוי. הנטיות שאודותן רימיתם את עצמכם עד כה צריכות להיות מובנות לכם מבחינת ההשפעות והקשרים שלהן.
בנשמה האנושית אין שום דבר שנובע רק מן העצמי הגבוה או רק מהעצמי הנמוך, כיוון שהכול מתערבב כל הזמן. היטהרות פירושה להפריד, להבין ולארגן-מחדש בהבנה המודעת, את כל הנטיות השונות, ובכך לטהר את הנטיות הטובות בבסיסן מכל מסכות ההונאה-העצמית ומהשפעות שמקורן בחולשות אופי. העצמי הגבוה שבתוככם אומר "אני רוצה להיות מושלם. אני יודע שזהו רצון האל". אבל הבוּרות של העצמי הנמוך גורמת לכם להניח שניתן להשיג שלמות על ידי התעלמות מן הדברים שאינם מושלמים. העצמי הנמוך תמיד רוצה שהכול יהיה נעים ונוח. גם העצמי הנמוך היה רוצה להגיע לעמדה גבוהה, אבל סיבותיו שונות מאלה של העצמי הגבוה. העצמי הגבוה שואף להתקדם למען אהבת האל לשמה, על ידי ידיעה-עצמית והארה, וידוע לו שרק כשתהיו מושלמים תהיו מסוגלים לאהוב באמת את אחיכם היצורים האחרים. אולם העצמי הנמוך רוצה להיות מושלם על מנת לקבל עוד ועוד סיפוקי אגו, להתנפח ולהיות מושא להערצה. כולכם בלי יוצא מן הכלל מרגישים כך. זו דוגמה למקום שבו שניהם, גם העצמי הגבוה וגם הנמוך, רוצים את אותו הדבר, אבל ממניעים שונים לחלוטין. כדי לטהר את האישיות ולמען נשמה בריאה והרמונית, חשוב ביותר להפריד בין המניעים ולזהות את קולותיהם השונים. אל תרגישו שאני מאשים אתכם, וגם אל לכם להאשים את עצמכם כשאתם מתחילים לזהות את הנטיות הללו בתוככם. אני מציין עובדה, ואחת הדרישות להליכה בנתיב ההתמרה היא לקבל את העובדה שהרבה מאוד נטיות שליליות עדיין קיימות בתוך עצמכם. רק על הבסיס הזה תוכלו להתקדם ולשנות את חוסר הטוהר שבמניעים שלכם.
אתם חייבים גם לזהות את הסיבות מדוע העצמי הנמוך אינו נותן לכם להתייצב מול עצמכם. אחת הסיבות היא, שאין זה נעים לזהוֹת שאתם לא מושלמים. הסיבה האחרת היא שהעצמי הנמוך הוא עצל ולעולם אינו רוצה להתאמץ. אבל דרוש מאמץ כדי לפגוש את מה שקיים בכם, במיוחד כשזה מגיע למפגש עם הדברים הלא נעימים. כך שהצעד הראשון, ידידַי, בהחלטה לצעוד בנתיב ההתפתחות-העצמית וההיטהרות הוא להבהיר לעצמכם את הנקודה הזו. אם אתם תופסים את הדבר, הוא לא ירפה את ידיכם כשתהיו בעיצומו של החלק הראשון בעבודת ההתמרה ההכרחית. ניתן להגיע לשלמות רק כאשר פוגשים ועוברים את כל הדברים הלא מושלמים שבפנים, ולא כשעוקפים אותם.