קטעים מתוך הספר – נתיב ההעצמה – מרקם הוצאה לאור

קטעים מתוך הספר – נתיב ההעצמה

המציאות הפיסית בנויה על התהליך היצירתי. המושגים שאנו חולקים אתכם בזמן הזה נועדו לרענן את זיכרונכם ולהזכיר לכם את כוחכם לשנות את המציאות הפיסית. זה הזמן להפעיל את הדמיון, להבהיר כוונות, למקד את האנרגיה, לפעול ולצפות לתוצאות. אתם ממזגים את האנרגיות הקוסמיות במטרה לשקם את תפקודם של צפני התודעה הספציפיים שבתוך דמותכם האנושית. עליכם להגיב על ידי הרחבת שדה האפשרויות שלכם, ולבטוח בכוחכם בתוך תכנית הקיום. מסגרת תודעה רחבה הרבה יותר תומכת בגרסאות החיוביות של המציאות שאתם מסכימים להשתתף בה. במרחק תדר מכם יש צורות תבוניות שצופות בגרסת המציאות שלכם, מקיימות איתה יחסי גומלין ושיתוף פעולה ותומכות בה. אנו מייעצים לכם להיות ברורים מאוד מאוד בקשר לדברים שאתם פתוחים אליהם ולדברים שאינכם פתוחים אליהם; כך יקל לכם הרבה יותר לקבל את העדכונים החיים מאת האנרגיות הקוסמיות המתאימות, ולהימנע מסיכון המחשב של גופכם ב"באגים" זדוניים, בעלי רטט נמוך.
במהלך תקופה זו של שינוי תפישות, אתם תיבחנו כדי לחזק את הנחישות שלכם ולהדגים את גרסת הכוח של רוחכם האנושית. צורות גל של אנרגיה שאינכם יכולים לראות מכווננות אתכם, והמעגלים החשמליים בגופכם מתוכנתים מחדש במטרה להסתגל לאנרגיה המואצת. אתם בוחרים את הצפנים המתאימים ביותר לערכים ולכוונות שלכם. כל המציאויות מתרחשות בו זמנית, וכל אחת מחוזקת בכוח המחשבות והרגשות שמושקעים בה, כך שהשאלה החשובה ביותר היא באיזו תכנית אתם רוצים לקחת חלק?
הרחבת ההכרה שלכם אל מֵעבר לקירות של הסכמי ההמון, המעצבים את המציאות של המימד השלישי, היא הישג מעצים; היא מוסיפה מודעות גדולה יותר והבנה חדשה ומשמעותית בנוגע ל"מדוע" ול"למה" של החיים. אתם כאן כדי ללמוד כיצד לנהל אנרגיה – כיצד לנהל את מורכבויות האנרגיה האישית שלכם בתיאום עם שדה הקיום הפלאי והמיסטי. זו אינה משימה קלה, הן מבחינה קולקטיבית והן מבחינה אינדיבידואלית. בכל מקום מפגש של המציאות, חיוני להבין כיצד השפעותיהם השולטות של החוקים הקוסמיים והרוחניים פועלות בתיאום עם הסכמי ההמון העתיקים, שמכוונים את השפעת הגומלין שביניכם לבין שדה הקיום. כפי שאתם לומדים, לא זו בלבד שמחשבותיכם יוצרות את המציאות שלכם, הן גם פועלות על רמות רבות של ההכרה, כמו גם על שכבות מציאות מרובות.
הידע הרוחני או האזוטרי משתמש בשפת המטאפורה והסמלים כדי למסור את המשמעויות הדקות של הקיום, משמעויות שמתעלות על העולם הפיסי והגשמי, ועם זאת בעלות השפעה מעמיקה עליו. מנקודת מבט של המציאות הגדולה, אתם שוחים בים של סמלים. ההכרה האנושית מוכנה להגיב לסמלים; הם מוטבעים ומאוחסנים בדנ"א שלכם בקלות, כמו גם בתוך מצבורי הזיכרון העמוקים של התת מודע והלא מודע. איך הייתם מבטאים את עצמכם בלי סמלים? השפה בנויה על הסכמים טלפתיים, שסמלי הצליל שבהם טבועים במשמעות; ויחד עם זאת, אנשים לוקחים את הדיבור כמובן מאליו, ורק לעתים נדירות תוהים מאין יבואו מילותיהם הבאות, או בכלל מודעים לכך שהם מעצבים רעיונות למילים ומשתעשעים עם הכוח שיש בנתינת שם לַקיום, בזיהויו וביצירתו. מילים מעבירות מידע, אבל המידע אינו נמצא במילים; המילים מסמלות משמעויות המבוססות על הסכמי המון של מציאות מוסכמת, ומסייעות בעיצובם.

באמנות הכתיבה, קווים ושרבוטים מוגדרים ודו ממדיים משתמשים בצופן – אלפבית – והמילים שהם יוצרים יכולות פשוטו כמשמעו ליצור יש מאין, מפני שהאקט הפיסי של הכתיבה יוצר ומכוון אנרגיה. כתיבה היא צורה של קסם שהתקבל לְפנים בברכה והתפתח כשיטה להשפעה על המציאות. עם הזמן השתנתה משמעותם של הסמלים בכל שפה והסתגלה לדרישות, לאינטליגנציה ולסקרנות של בני כל תרבות ותרבות. ועם זאת, לפעמים מילים מסוימות שונו בכוונה, הומצאו מחדש או אפילו הוצאו משפת המקום והשימוש בהן נאסר עקב כוחן המיוחד.

בימי קדם, היכולת לזהות ולקרוא בשם לתעלומות הנגלות של החיים ולכוחותיהן הנגלות בטבע, זוהתה כמעשה של עוצמה המיועד לתרגול ההשפעה על התכונות הקסומות של הכוחות הללו. הטבע הוכר כבמה להתגלמות חוקים וכוחות רוחניים וקוסמיים בתוך מימד מסוים, שאִפשר לתודעה לחקור את המציאות מנקודת המבט המסוימת הזו. בכל צורות התודעה טבועה סקרנות מוּלדת, ובימי קדם האנשים ביקשו להבין את הפעולה והתגובה ההדדית ואת היחסים שבין החוקים והכוחות הקוסמיים הללו. הם ביקשו ידע שיעזור להם להשתמש בתכונות המיסטיות של הטבע ושל האטמוספירה – לשחק ולהשפיע בשדה הקיום הרחב.
המסורת של סימון מיקומה של השמש בשמים שימשה את אבותיכם כדי למצוא את מקומם בקיום וכדרך לציון הזמן. הם ידעו שהבנת מחזורי השמים מציעה מפתחות חשובים לגילוי זהותם הגדולה. בתרבות המודרנית אנשים איבדו את סקרנותם, ורק מעטים מכירים כעת בכוח ובחשיבות של ציון העונות כדרך לספירת הזמן, או כשיטה למציאת מקומם בתוך תכנית הקיום הגדולה. אנשי העולם העתיק זיהו את כוחות הטבע והכירו בהם. בחצי הכדור הצפוני, זמן רב לפני עליית הנצרות, ה־25 בדצמבר היה יום מיוחד לציון הבטחת שיבתו השנתית של האור, העתיד לגאול במהרה את העולם הצפוני מהלילות הארוכים והאפלים. השמש השמימית שנולדה מחדש באופק, החלה סוף סוף לנוע כלפי מעלה אחרי שהגיעה לשיא אורה בקווי הרוחב הדרומיים, ביום היפוך החורף בדצמבר.
כשכדור הארץ משלים סיבוב בן עשרים וארבע שעות על ציריו הנטויים, הוא נוסק בחלל בתיאום מושלם עם מערכת השמש שלכם ומקיף את השמש במסלול של כ־365 ימים. נטייתם של צירי הקוטב גורמת לשמש לשנות את מקומה בשמים, צפונה ודרומה בהתאם לעונות, תוך הטלת צללים והשתקפויות חדשים באמצעות תמסורת מתמדת של מידע מוצפן אור. השמש היא מקור האנרגיה החשוב ביותר שלכם; כשליטת מערכת השמש, היא מספקת בלי חסך אור אשר תומך בחיים כפי שאתם מכירים אותם. סימן הצלב או שני הקווים הישרים המצטלבים הוא סמל רב ממדי עתיק, שבמקורו שימש בזמנים קדומים מאוד כנקודת ציון וכסימן המייצג את השמש והכוכבים. הצלב היה גם סמל למשמעויות אחרות: הוא סימן "את המקום שבו הרוח פוגשת את החומר", או את הנקודה שבה השמים פוגשים את כדור הארץ באופק ויוצרים צלב קוסמי. בימי קדם האטמוספירה או האֵתר הוצבו תמיד במקום סמלי במרכז הצלב; האֵתר היה מלא באנרגיית כוח החיים הקוסמית, ובמקום שבו הקווים נפגשו, שפע החיוניות פתח שערים אל ממדי מציאות אחרים.

לפני זמן רב, כאשר האנשים השתמשו בשמש כדרך לאיתור מקומם בקיום, הם הניחו סמנֵי אבן במקומות מוגדרים על פני כדור הארץ במטרה לגלות את דפוס תנועתן של קרני השמש. האנשים צפו במיקומם של כל גרמי השמים – הירח, כוכבי הלכת, כוכבי השביט והכוכבים – כדי להבין את המפתחות לסמלים ואת הדפוסים השמימיים שהגדירו ועיטרו את נוף הקיום. כסמן ונקודת ציון, הצלב הפך גם לסמל שמסמן את ארבעת הכיוונים: צפון, מזרח, דרום ומערב. אלה שהבינו וכיבדו את כוח האנרגיות של האֵלָה ראו בהצטלבויות חלק מאתריה המקודשים. בזכות פשטותו הרבה כסמל, הצלב החל לציין מספר נושאים חשובים: את חשיבות השמש והכוכבים, את המקום שבו הרוח פוגשת בחומר, את נקודת הציון של מקומות מקודשים, את סמן ארבעת הכיוונים, את ארבע נקודות ה־cross quarter, את ארבע העונות וארבעת היסודות – אדמה, אויר, אש ומים. ובזמנים הללו, מן המפורסמות היה שלפעילויות שהתבצעו במרכזם המדויק של שני קווים מצטלבים יש כוח גדול להשפיע על גרסאות מציאות רבות. זאת מפני שהמפגש של שני הקווים יוצר נקודת כוח, שבה מצוין תמיד האֵתר – הכוח החיוני של הקיום.

דוגמת לוח השחמט היא גרסה מורכבת יותר של הצלב – שלוחה שהתפתחה באופן טבעי מתוך חיבור של סדרת הצטלבויות. לוח השחמט הוא רשת שמורכבת משישים וארבעה ריבועים – שמונה ריבועים בכל צד עם דוגמאות של שחור ולבן לסירוגין. את מערכת הסמלים המוכרת הזו אפשר למצוא בכל העולם, כמו גם בקווי זמן רבים. המראה הפשוט של דוגמת הריבועים בשחור לבן מסווה דוגמה עתיקה שנוצרה כאמצעי פשוט מאוד, ועם זאת רב עוצמה, שמטרתו להזכיר לאנושות את המרחב הגדול של שדה הקיום, ומה שחשוב מכול, את הדרך לנווט בו. הסמל הזה הוטבע בקלות בשכבות העמוקות יותר של ההכרה האנושית והועבר מדור לדור בדפוסי התפישה המולדים. הדוגמה המשולבת היתה שיעור רב שכבתי שהעביר את המורכבויות המוצפנות של מכלול היקומים. כל נקודת הצטלבות על הרשת היוותה מערבולת ושער אנרגיה שמציאויות התמזגו בו, וכל ריבוע היה סמל לאיכות אנרגטית מסוימת – שחור לשלילי ולבן לחיובי – בדיוק כמו מטעני החשמל השליליים והחיוביים.

הסינתזה של המידע המכריע הזה לצורה דו ממדית במציאות תלת ממדית היתה במטרה לתאר את חשיבותה של הקוטביות בתוך הסדר הטבעי של מכלול היקומים באמצעות מטאפורה סמלית. לוח השחמט הוא סמל שתפש את מירב מורכבותו של שדה הקיום, בדוגמה שמרובדת בשכבות בעלות משמעות סמלית, ועם זאת הוא מציג את עצמו כפשטות בהתגלמותה – נוכחות תמימה בתרבות העולם, שמתחפשת ללוח משחק ותו לא. האנשים בימי קדם ידעו שהם יחיו שוב ושוב במשחק הגדול של הקיום, והם גם ידעו שהדרך שבה הם תופשים ומפרשים את המציאות קובעת את איכות ניסיון החיים שלהם כאן ומֵעבר. בנוסף הם ידעו שלוח המשחק נוצר כסמל שיטביע את בנקי הזיכרון שלהם, כדי שיזכרו ויהיו מסוגלים לזמֵן את מה שנלמד מגלגול חיים אחד למשנהו.

לוח השחמט, בדומה לצלב, הכיל שכבות רבות של מידע משמעותי. כיוון שניתן להשתמש בסמלים כדי להשפיע על התודעה ולהנחות אותה בדרכים עדינות רבות, הקווים והצבעים המשתנים דיברו אל השכבות העמוקות של התת מודע והלא מודע, אזורים שמזהים סמלים אשר המודע עלול שלא להבחין בהם כמעט, ומגיבים אליהם מתוך נכונות. אנשים משתמשים בהכרתם באופנים שונים; הקדמונים תפשו שהמוח מושפע מכוחות הטבע ושכל דבר הוא חלק ממחול אנרגיה קוסמי. לוח המשחק הפך לסמל נחשב להשתתפות מודעת במשחק הקיום. שישים וארבעה הריבועים – שישה ועוד ארבעה שווה עשר, כלומר אחד ואפס – יוצרים תבנית בעלת שמונה צדדים על משטח דו ממדי במציאות תלת ממדית, מטאפורה שחושפת את מהות החוק הקוסמי ואת ההוראות הבסיסיות לבניית אנרגיה בכל מציאות שהיא. השחור והלבן סימלו את הקוטביות הנקבית והזכרית, הכוחות השליליים והחיוביים, חושך ואור, לילה ויום, דם וזרע, אפס ואחד, נרתיק ופין, גביע ולהב; הצורה הסגלגלה, הכיפה והמזבח לעומת האובליסק, העמוד והצריח. אפילו הסמל המזרחי של יִין ויאנג, המערבולת השחורה לבנה שבאופן מסורתי מייצגת את שיווי המשקל האנרגטי, הופיעה בעיצוב.
הדוגמה המשתנה של סמלים בשחור לבן עוררה את ההכרה לזכור את החוקים הקוסמיים והרוחניים הגבוהים לעבודה עם אנרגיה. באינדונזיה, באי באלי, התרבות המקומית משתמשת מזמן בדוגמת לוח השחמט כתזכורת לטיפול נבון בשיווי המשקל הנחוץ בין כוחות החושך והאור. ברחבי העולם יש אינספור אתרי כוח קדומים שמכילים יומני שנה ומחשבים עשויים אבן, המבוססים על אותו עיקרון: אבן וחלל, עמוד וחלל, אחד ואפס, או לבן ושחור. והמחשבים המודרניים, בתיאום מדויק עם השימוש החכם והידעני מאוד באנרגיה, מבוססים למרבה העניין בדיוק על אותה מערכת של סמלים ראשוניים: אחד ואפס, עמוד וחלל, או אנרגיה זכרית ונקבית.
מקדשים וכנסיות עתיקות נבנו תמיד בנקודות או בצמתים שבהם הצטלבו קווי אנרגיה חזקים של הארץ, מתוך כוונה להגיע אל האנרגיה של הרשת הפלנטרית הגדולה ולהשתמש בה לצורך צבירת אנרגיה וכוח. בעולם הישן והחדש, בניינים נבנו לפי האמנות העתיקה של שימוש בכוח הקיטוב של האתרים הללו, תוך התחשבות בחריגות גיאולוגיות, כדי ליצור ולכוון אנרגיה. בכל רחבי העולם אפשר למצוא שרידים ללוח המשחק: בריצוף של מבנים ישנים, כמו אלה שבחורבות פומפי; ובתקרות ובקירות של כנסיות ומסגדים שעוטרו בשחור לבן. בתקופה המודרנית משתמשים בדוגמה בעקביות לבניית טרקלינים של בנייני מדינה וממשל, למקדשים של הבונים החופשיים ולמקומות המפגש של שבט "הסדר העולמי החדש".

תעשיות האופנה והפרסום משתמשות בדוגמה בקביעות. במרוצי מכוניות מניפים את הדגל השחור לבן המשובץ כדי לסמן שיש "להתניע", ואחר כך מורידים אותו כדי לציין שהמשחק החל. חברות סודיות משתמשות זה זמן רב בלוח כדי להשפיע על תודעתן שלהן כמו גם להשפיע על תודעת ההמון. הפעלת מניפולציות וניהול המציאות מאחורי הקלעים הן עיסוקים עתיקי יומין. אף שחֲברות מודרניות רבות משתתפות בחפץ לב בתצוגות שונות של ריטואלים פומביים העושים שימוש בסמלים ישנים, אין להן ידע אמיתי או מודעות לכך שהסמלים הללו משמשים לפתיחת שערי אנרגיה, לרוב לשם סיבות נסתרות. נקודות הכוח ושימושיהן הן סוד שמור היטב. סמלים שמייצגים תילי שכבות של משמעויות חבויות נמצאים בשימוש נרחב באדריכלות של כנסיות ושל מבנים ציבוריים; ניתן גם למצוא אותם על מדים, על עיטורים צבאיים ועל בגדי מלכות; והם נמצאים בטקסי דת הן בעולם העתיק והן בעולם המודרני, וגם בפרסומות של היום בקרנות הרחוב.

*********

ההוכחה למעשי הנפלאות ההנדסיים הגדולים שנעשו בעבר – על פני כדור הארץ, על הירח ועל מרס – עדיין לא נחשפה בפני ההמונים; והאצת המודעות גורמת לכך שאותם אלה שמתפקידם לפקח על האמת, מתקשים יותר ויותר בהסתרתה. שליטי הפלנטה שלכם משחקים את המשחק היטב, כדי לדאוג לכך שלא תבינו את תעלומות כדור הארץ. במשך אלפי שנים הם הצליחו ליצור כאוס שמטרתו להסיח את תשומת לבכם, כדי שאיש לא יבין וימזג את רובדי השיעורים וההישגים החשובים, את הדרמות של החיים והמוות ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית, שהן מורשתה של כל ציוויליזציה.

לכדור הארץ יש גם היסטוריה ארוכה וידועה של תהפוכות גיאולוגיות עצומות, שהתרחשו בתגובה למתח גדול שהסביבה היתה שרויה בו. על אף היעדר הכרה רשמית בקיומם של חיים תבוניים קודמים על פני כדור הארץ, רבות מהתגליות הארכיאולוגיות מצביעות על קיומן של ציוויליזציות עתיקות ומפותחות מאוד שנהרסו ונמחקו מעל פני האדמה, והותירו רק שאריות מתרבותן המשגשגת. מיתוסים ואגדות הם סמלים קולקטיביים שמשמשים למסירת האמיתות הגדולות והרלבנטיות. סיפורים מתרבויות עולמיות שונות מתייחסים לאלים בוראים, שהיו מעורבים במאבקים אֵפִּיים בין כוחות הטוב והרע. הציוויליזציות העתיקות של ימי קדם השתמשו לרעה במפתחות לידע הגבוה בעת שהן פיתחו טכנולוגיות מתקדמות. עקב הזלזול הנפשע, הביטחון המופרז הקיצוני והטיפשות הגדולה שלהן, רבות מהן חוו על בשרן את התפוררות יציבותה של המערכת האקולוגית של כדור הארץ. היו זמנים שבהם ציוויליזציות שלמות נעלמו כהרף עין, כשהמציאות שלהן התקפלה, איבדה את צורתה והתמוטטה.
אירועים מהממים כאלה הוליכו למצב של הלם כלל עולמי שיצר טראומה חמורה, אמנזיה וניתוק, הן בקרב החיים והן בקרב המתים. אך תמיד היו כמה ניצולים שחשו שהם מוכרחים לחקור את רמזי הזיכרון שרדפו אותם מאירועי העבר. עם הזמן, ובסופו של דבר, הצליחו אנשים מעטים למזג את הזיכרונות שלהם מהאירועים, הודות להעזתם לחפור מעבר למחסומים שההכרה בונה באופן טבעי בתגובה לטראומה חמורה. הם פרצו את חומות ההכרה בהתמדה גדולה כדי להיזכר בטראומות המכאיבות שנאגרו בתאים שלהם כזיכרונות בלתי פתורים. כשהם קיבלו עליהם את המשימה הקשה הזו, הם חיו מחדש את החכמה ואת הטיפשות של האבות הקדמונים; ההיזכרות בהוראות ובשיעורים של הזמנים הקדומים מילאה אותם יראת כבוד וסייעה להם להבין את החיים בצורה חדשה.
אנשי קדם וניצולי האסונות הגדולים חלקו בידע האדמה באמצעות העברה בעל פה – המילה המדוברת, פואמות, שירים ובלדות אֵפִּיות היו יותר מאשר בידור בלבד. אנשים רבים היו מודעים לחלוטין לכך שחלוקה רב ממדית של המציאות היא היבט מתמשך ומרתק של החיים עלי אדמות, והסיפורים שלהם הדגישו את החשיבות שיש להבנה ולזיהוי של מעשֵי הריבוד הרחב של חיים תבוניים, שעמו הם חלקו את הזמן והמרחב. לפני מיליוני, אולי מיליארדי שנים, צורות חיים תבוניות התבוננו בכדור הארץ מארמונותיהן שבשמים – בתיהן השמימיים נראו כירחים קטנים וניידים, שמקיפים לאיטם את כדור הארץ ומשגיחים עליו בהתמדה. בזמנים שונים חיים תבוניים חיו הרחק הרחק מתחת לפני השטח של כדור הארץ, ולפעמים ציוויליזציות שלמות בחרו לחיות מתחת לקרקע ולהסתתר מפני ישויות ששוטטו בשמים כדי לצוד אותן.

כל דבר הוא סמל לביטוי אנרגטי מסוים, והסמלים נמצאים בשדה הקיום בשפע כמו החרקים על פני כדור הארץ. הטבע הוא סמל למערכת שתומכת בזהות שלכם ומקיימת אותה, והוא עושה זאת בשיתוף עם פעילויות שמימיות שמספקות בלי הרף מבנה ומשמעות לקיום הארצי. כדי להתעורר ולקבל את כוחכם האישי, עליכם לגלות נכונות לוותר על ההכחשה ולהפעיל רגישויות על חושיות במטרה להבחין בין אמת לבין שקר. סערת הכאוס שטורדת את עולמכם היא סמל לתודעתכם המתעוררת. בעבר בני האדם בחרו באופן קולקטיבי לאטום את האינטואיציה העל חושית שלהם, וכעת הם משלמים מחיר מלא על הבוּרוּת הזו שכפו על עצמם. על פני האדמה חולש כוחו העליון של הטבע על מרכז החיים כולם, וניתן לזהות ללא כל קושי את התכנון המדויק והסדר המופתי שלו, לפי הרהיטות המתמטית הקבועה בכל אחת ואחת ממלאכות המחשבת שלו. זמן רב לפני המהפכים הכלל עולמיים המסיביים האחרונים, שאירעו לפני שתים עשרה אלף שנה כמעט, אנשים חיו בתחושת כבוד כלפי הסדר שבטבע והשתמשו בו כדי להעמיק את הבנתם בנוגע לטכנולוגיה המיסטית שלו. בתקופות שונות במהלך העידנים כדור הארץ – האדמה זכתה להוקרה בשל היותה האֵם הקדמונית של הבריאה, וכאשר הכירו בה כישות חיה, התאפשר לתושביה הרבים מספור לחלוק עמה במודעותה הערה בנוגע לכל מה שהתרחש בתוך תחומיה ומעבר להם. ההיבט החשוב ביותר של הידע המשותף הזה היה שהדיוק של הטבע חיבר בין החלקיק הזעיר ביותר לבין התכנית הקוסמית הגדולה ביותר.

היו זמנים שבהם נוצרו חברות סודיות לצורך אפוטרופסות על ידע עתיק חשוב. לארגונים הללו היו במקור כוונות טובות והם האמינו שלשמירה על הידע של העבר יש ערך עצום עבור העתיד. החברות הללו חשו שכאשר האנשים יחלימו מהטראומה החמורה שגרמה הקטסטרופה הכלל עולמית, הם יהיו מסוגלים הרבה יותר לתפוש את המורכבויות המלאות והרחבות של מורשתם. האחריות לטיפול במידע סודי היא משימה מטילת מורא, ועִם הזמן ומבחני האופי הרבים, שומרי הידע העתיק איבדו את דרכם. הם השתמשו בכוחם לרעה ורבים מהם פיתחו אובססיה לצבירה של מידע חיוני, לשליטה בו ולמניעתו מההמונים. בגלגול נוסף וגרסה אחרת של משחק החיים על כדור הארץ, רוב האנשים ויתרו על יכולותיהם הגבוהות לזכור ולרפא, ובחרו לחליפין לחיות בפחד, בבוּרוּת שכפו על עצמם. שומרי המידע העתיק הפכו לבסוף לעלית השלטת, שהשתמשה בדברים שהיא מונתה לשמור עליהם לתועלתה היא. אנשי העלית הפעילו שליטה מאחורי הקלעים ועיוותו את האמת באמצעות השמדה או הרחקה של ראיות על קיומן של ציוויליזציות קודמות. עם הזמן, חברות סודיות שונות קשרו קשר שתיקה ושלחו שלוחות לכל זירת תרבות עולמית, כדי להפעיל את השפעתן הנסתרת על דפוסי ההתקדמות שלה. כשהשקר הפך לחברות הסודיות לנורמה, הן מגנטו אנרגיות לא פיסיות בעלות אופי מניפולטיבי מאוד, שהחלו לתמרן אותן.
בזמנים המודרניים, הסיפורים העתיקים המוערכים ביותר – סיפורי העלייה והנפילה שליוו בעונג ציוויליזציות ייחודיות רבות – נאספו אל פחי האשפה של המיתוס והאגדה. במשך ששת אלפים השנים האחרונות, ההיסטוריה שוכתבה מחדש לגמרי; אירועים מהעבר שונו במתכוון, עברו עריכה, אוחדו או אפילו נמחקו מהרשומות. פה ושם הוצפן ידע חשוב בתוך טקסטים מסוימים כדי לשמר אמת שהיתה ידועה רק לקומץ נבחרים. אולם לעתים קרובות ביותר, רושמי דברי הימים של ההיסטוריה נצטוו על ידי דמויות סמכותיות לעטר את הרשומות בשקרים ולרמוז על האמת באמצעות משלים ומטאפורות בלבד. כיום, עקב לחצן של האנרגיות הקוסמיות שכוחן הולך ומתעצם, והחילופין המהירים של רעיונות חדשים שנובעים מכך, שכבות השקר הרבות אינן יכולות עוד להחזיק מעמד; הן מתפוררות ומתקלפות, כמו שכבות צבע ישנות, וחושפות את מה שנסתר זמן רב.
ארגונים צבאיים מהווים דוגמה לחברות סודיות ממוּדַרות מאוד, ולאלה שנמצאים בצמרת שרשרת הפיקוד היסטוריה ארוכה של יישום מידע אזוטרי עתיק ועיסוק בכשפים כנוהלי פעולה תקניים. ארגונים צבאיים יודעים את סודות היבשה, הים והשמים, מפני שכוחותיהם נקראים תמיד לאבטח אזורים שתופעות בלתי רגילות מתרחשות בהם. ופעולות צבאיות מודרניות מסתמכות על טכנולוגיית לוויינים, המילה האחרונה בשיטות הפיקוח על פעילויות שמתבצעות מתחת לפני האדמה, על פני האדמה ובשמים. מלחמות משמשות לעתים קרובות כמסווה לכניסה לשטח כדי לבזוז ולהרוס, או כדי לגנוב רשומות מהעבר וכדי לגרום טראומה לעם במטרה למחוק את זיכרונותיו. מחיקת ההיסטוריה היא הליך צבאי סטנדרטי.
התנסויות רגשיות עמוקות העולות מתוך חקירת הזיכרון יכולות לפתוח דלתות למצב מודעות ייחודי, ולהרחיב את יכולתה של ההכרה לתפוש את קיומה של אינטליגנציה מוּלדת רחבה יותר. אולם כאשר גם הזיכרונות וגם האינטליגנציה הרגשית מדוכאים, אין אפשרות להתחבר להכרה הגבוהה, ובהיעדר מוסריות רגשית, אפשר להמציא אינספור סיבות חסרות חשיבות למלחמה. הלוגיקה שמאחורי המלחמה מתבססת תמיד על האמונה ש"צדק הוא כוח", ובגלל שאנשים רבים כל כך עדיין נושאים בגֵנים שלהם זיכרונות עתיקים של טראומה חמורה שלא נחקרו, הם אינם יכולים לזכור את העבר וכך הם מושפעים בקלות מתעמולה.

מלחמות מעוררות כאוס חברתי לא בריא, משום שהן משחררות הדחקה רגשית ארוכת טווח המבוססת על תחושות של קורבניוּת ושל חוסר העצמה. אלימות ועוינות יוצרות אנרגיות שליליות עזות של פחד, וכאשר תדר הפחד גדל פרא, כל כדור הארץ חש בלחץ הנפשי הקולקטיבי. המלחמה משמשת לפתות בני אדם להקרבה טקסית – כשהאדמה עצמה משמשת כמזבח הקדוש. שוב ושוב אנשים נקראו לעזוב את בתיהם כדי להילחם ואפילו למות, להקיז את דמם למען המטרה הרשמית הנאצלת של האומה או של הדת. אלפי שנות התניה החדירו את האמונה שטוב ומכובד למות למען ארצך או למען האל שלך. למהומה הסוערת שהמלחמה יוצרת אין גבולות של זמן; היא יכולה להתפוצץ אל ממדים אחרים בכוח הרסני. בימי קדם, המוות וההרס שזורעת המלחמה שימשו לעתים תכופות ובחשאי כמנחה לאלים, כקורבן דמים לישויות מממדים אחרים, שנמשכות הנה בשל חיבתן לכאוס הכואב שהמלחמות יוצרות.

במשך הזמן האלימות והקזת הדם משכו ישויות רבות שזקוקות לאנרגיות הכאב והבלבול האפלות והן הפכו לאדוניהם של בני האדם ששולטים בפלנטה. כוחות האופל מיטיבים לשחק את תפקידם והם חזקים מכדי שישמידו אותם; יש לפגוש בהם ולהתמיר אותם באמצעות הבנה מלאת חמלה למטרתם. את תפקיד הרֶשע יכולה לקחת עליה רק ישות מפותחת מאוד שעושה זאת מאופק הבנה רחב יותר, ישות שלא נשקפת לה סכנה להילכד בתוך הדמות הזו לעד. אדוני הפלנטה הם למעשה שחקנים חשובים במשחק החירות; הם שולטים באמצעות מניפולציות פסיכולוגיות ורוחניות, מפני שהאנושות מסרבת להתמודד עם פחדה הקולקטיבי מפני זכירת העבר. עם כל הכוח שיש להם על האנושות, השליטים בודדים וחסרי אמת ואמון. בנוסף, הסיכון שלהם להיכנס למלכוד קיים תמיד.
סמלים הם כלים לתיאור המופשט – מטרתם לסייע להכרתכם לתפוש את הבלתי נתפש, לעגן משמעות למציאות שלכם. כיוון שהעולם החיצוני הוא השתקפות של הפנימי , מה מסמלת המלחמה? אף שפעולות מלחמתיות זוכות לתגמול, ההיסטוריה והיעדים של המלחמות עלי אדמות הם תמיד קרב על החשיבה ש"אין מספיק" אדמה, מזון, דלק או זהב. כדור הארץ שימש כשער וכּכּר ניסויים למלחמה; ישויות רבות נמצאות כאן על הפלנטה שלכם כדי להתגבר על נטייתן לאנוס, לענות, להרוג ולכבוש כדי להרגיש חזקות יותר. השיעור הזה אינו מוגבל לכדור הארץ בלבד, והרס החיים הוא עניין שצורות תודעה שונות מגשימות כחלק ממשחק הקיום; בידכם הבחירה החופשית להיכנס למלחמות, או לסרב להן. ומדי פעם, כאשר שדה הקיום נמצא בחוסר איזון, השיטה "מאיצה במעט" ו"מתקנת" את עצמה. חלק מעקומת הלמידה של האנושות כולל את הבנת הכאב וההרס שהמלחמה זורעת, ואת הבחירה להתעלות על צורת הביטוי הרגשית הזו. אין מנצחים במלחמה; המלחמה מפרקת משפחות ויוצרת מעגל קסמים של אלימות שנחרטת בדנ"א. בעולם שמשאבי המלחמה שלו בלתי מוגבלים, נשים יולדות ילדים ומגדלות אותם כדי להפכם לבשר תותחים. כיצד ייתכן שהצלחה ותכלית בחיים יתבססו על אונס, רצח, ביזה והרס? מלחמה היא רעל לרוח, ומשחק המודעות קורא לאנושות לזהות במודע את חוסר התועלת שבמלחמה ולזנוח צורה מסוימת זו של ביטוי רגשי.

איומי מלחמה ובריאת אויבים שומרים את ההמונים תחת שליטה, בכך שמעוררים בהם רגשות פחד בצורה שקרית. האתגר של האנושות הוא להבין את השפעות המלחמה לאורך זמן ואת הטראומה החוסמת שנובעת ממנה. עליכם ללמוד לזהות את הדפוסים והסמלים שמגדירים את המציאות שלכם, ולהבין באינטואיציה את המשמעות שמסתתרת מאחורי המשמעות הגלויה לעין. זכרו, סמלים הם סימן, גילוי דעת וביטוי של אנרגיה; אל תיצמדו לסמלים עצמם עד כדי כך שתחמיצו את השיעור הגדול שהם מגלמים. אנשי כדור הארץ חייבים להתעורר, במקום לתמוך בתרמית שמסתתרת מאחורי כל מלחמה. יש רק מעטים שרוצים להרוג, רק מעטים שרדופים על ידי הרצון להרוג אחרים. יש רבים שרוצים שהארץ תחיה ותשגשג. האם הרבים או המעטים ישלטו בעולם? האם הרבים ייצרו את העולם שהם רוצים, או שמא המעטים יצליחו בתכניות המשחק הנואשות והרודניות שלהם להפריד את האנושות ולהרוס חיים? בסופו של דבר, ייתכן מאוד שדווקא באמצעות מעשיהם המתגרים ומתקפותיהם, המעטים יצליחו לעורר את הרבים לערך החירות, לכוחה של ההכרה ולעמידותה של הרוח.