המדריך דרך אווה פייראקוס: דימויים – הנחות מוטעות בנוגע לחיים ולַעצמי, הרצאה מס' 38

ברוכים אתם בשם האל. מבורכת היא שעה זו. ברכות לכולכם, ידידיי היקרים. רובכם השקעתם מאמצים רציניים בנתיב ההתפתחות שלכם, ועולם הרוח החליט שהנכם מוכנים לתרופה חזקה יותר. לכן אקדם עבודה זו צעד נוסף קדימה.

מגיעה נקודה שבה מאבקכם על הנתיב מתחיל לרפות את ידיכם. התחלתם להכיר בחסרונותיכם; אתם מלאים בכוונות טובות להתגבר עליהם; וייתכן אפילו שהצלחתם בכך במידה כלשהי. אתם מכירים בחלק מהעמדות המוטעות שלכם, ואתם שואפים לשנות אותן בכל כוח הרצון שעומד לרשותכם. ועם זאת, אתם מוכרחים להכיר בעובדה, שכוח הרצון החיצוני אינו מספיק כדי לעשות זאת. לא משנה כמה חזק תנסו, נדמה שאינכם מסוגלים לעשות שינויים, ואתם שואלים את עצמכם מדוע. חסרי ידיעה באשר לסיבות שמאחורי אי יכולת זו, לעתים קרובות אתם נוטים לוותר על הכל, ואתם אומרים לעצמכם שאין טעם לנסות. זהו המקום שבו שוכנת טעותכם החמורה ביותר.

ידידיי היקרים, חשוב להכיר בכך שבמהלך החיים, בדרך כלל אפילו בילדות המוקדמת או בינקות, כל אישיות מעצבת רשמים מסוימים בעקבות השפעות סביבתיות או כתגובה להתנסויות פתאומיות ובלתי צפויות. רשמים או עמדות אלו מקבלים בדרך כלל צורה של מסקנות בתודעתו של האדם. לרוב, מסקנות אלו הן מוטעות. אתם רואים וחווים משהו מצער, אחת מהתלאות הבלתי נמנעות של החיים, ואז אתם עושים מהן הכללות. הכללות אלו מתבססות מאוחר יותר כדעות מוקדמות.

אינכם שוקלים את המסקנות; במקום זאת, אלו הן תגובות רגשיות, עמדות כלליות לגבי החיים. אמנם, אין הן משוללות לגמרי היגיון משל עצמן, אלא שהוא מוגבל ומוטעה. ככל שהשנים חולפות, מסקנות ועמדות אלו שוקעות יותר ויותר אל הלא מודע. משם, הן מעצבות במידה מסוימת את חייו של כל אדם. אנו קוראים לכל מסקנה כזו "דימוי" ((image, כיוון שאנו, ההוויות הרוחיות, רואים את תהליך החשיבה כולו כצורה רוחנית – או דימוי.

אתם עשויים לטעון שלאנשים יכולים להיות גם דימויים בריאים וחיוביים שמוטבעים בנשמותיהם. דבר זה נכון רק לעתים רחוקות, כיוון שבהעדרו של דימוי מוטעה, כל המחשבות והרגשות הנם דינאמיים, מצויים בתנועה ונינוחים: הם גמישים. מספר כוחות אלוהיים חולשים ביקום כולו. מחשבות, רגשות ועמדות שאינן קשורות לדימוי כלשהו זורמות באופן הרמוני עם הזרמים האלוהיים, מסגלות עצמן באופן ספונטני לצרכים המיידיים שלכם. זוהי הדרך שבה אנו בעולם הרוח תופסים דימויים.

אבל הצורות שנובעות מהדימויים המוטעים הן סטטיות ודחוּסוֹת. הן אינן מתאימות עצמן לנסיבות משתנות. לפיכך, הן יוצרות הפרעה. הזרמים הטהורים שזורמים דרך נשמה אנושית הופכים למופרעים ומעוּותים. נוצר קצר.

הדרך שבה אתם תופסים ומרגישים דימויים היא באמצעות אומללות, חרדה ותהייה לגבי דברים בלתי מוסברים רבים בחייכם. למשל, אי היכולת שלכם לשנות את מה שאתם שואפים לשנות, או סוגי אירועים מסוימים שנדמים כחוזרים על עצמם ללא סיבה ברורה לעין – אלו רק שתי דוגמאות. יש רבות נוספות.

המסקנות המוטעות שיוצרות דימוי נובעות מבורות ומידע חלקי, ולפיכך הן אינן יכולות להישאר בהכרה המודעת. ככל שהאישיות גדלה, גוברת הסתירה בין הידע האינטלקטואלי ל"ידע" הרגשי שלכם. לכן אתם דוחקים מטה את הידע הרגשי עד שהוא נעלם מהמודעות. ככל שהידע הרגשי חבוי יותר, כך הופך הדימוי לבעל כוח רב יותר.

כיצד תוכלו להיות בטוחים שדימויים כאלה קיימים בכם? ראשית, אי היכולת שלכם להתגבר על חסרונות או ליקויים מסוימים, ולא משנה עד כמה הייתם רוצים בכך, מצביעה על קיומו של דימוי. לעתים ציינתי שאנשים אוהבים חלק מהחסרונות שלהם. כיצד ומדוע הם אוהבים אותם? מהסיבה הפשוטה שעל פי ההיגיון של הדימוי, חסרונות מסוימים נתפסים כחיוניים להגנה, כאמצעי מגן. זוהי, כמובן, חשיבה לא מודעת. המאמץ המודע להתגבר על החיסרון נותר חסר תוחלת כיוון ששורשי הדימוי אינם מודעים ותהליך החשיבה הפנימי כולו נסתר מהאינטלקט. והוא יישאר כך עד שהדימוי יזכה להכרה.

סימן נוסף לקיומו של דימוי הוא החזרה של אירועים מסוימים בחיי האדם. דימוי תמיד יוצר סוג מסוים של דפוס, בין אם זה דפוס התנהגותי בתגובה לאירועים מסוימים, או התרחשויות שנדמות כקורות בחייכם בלי שתעשו דבר כדי להזמין אותם. למעשה, באופן מודע אתם עשויים לשאוף בלהט לַהפך הגמור מהדימוי שלכם. אבל השאיפה המודעת היא החלשה משני הדחפים – זו הלא מודעת תמיד חזקה יותר.

הלא מודע אינו מכיר בכך שהעמדה שלו מונעת את המשאלה שאתם מבטאים במודע אך אינכם יכולים לממש. המחיר על ההגנה המדומה הלא מודעת שלכם הוא התסכול של המשאלה הלגיטימית. חשוב מאוד להבין זאת, ידידיי: חשוב באותה המידה להבין שאנשים ואירועים יכולים להימשך לאדם כמו למגנט, בשל דימויים פנימיים כאלה. ייתכן שיהיה קשה לכם לראות זאת, אך כך הוא הדבר. התרופה היחידה היא לגלות מהו הדימוי שלכם, על איזה בסיס הוא נוצר ומה היו המסקנות המוטעות שלכם.

לעתים קרובות אינכם מזהים את הדפוס החזרתי בחייכם, ידידיי. אתם מחמיצים את המובן מאליו. אתם עדיין ממשיכים להניח שאירועים מסוימים נובעים מצירוף מקרים, או שגורל שרירותי כלשהו מעמיד אתכם במבחנים, או שאנשים אחרים אחראים לתקלות החוזרות שלכם. לפיכך אתם מקדישים תשומת לב רבה יותר להבדלים הדקים שמבחינים בין האירועים השונים מאשר למכנה המשותף שנמצא בבסיסם.

רוב הפסיכולוגים אשרו תהליך זה. אבל הדבר שהם לעתים קרובות נכשלו לזהות הוא שרק לעתים רחוקות נוצרים הדימויים בחיים אלו, ולא משנה כמה מוקדם הם החלו להתגלות. ברוב המקרים דימוי מועבר מתקופת חיים אחת למשנהַ. זו הסיבה לכך שאירועים מסוימים אינם יוצרים דימוי אצל אנשים שחופשיים מקונפליקט באותו התחום. ועם זאת, הם ייצרו דימוי בנשמתו של אדם אשר הביא את אותו הקונפליקט לחיים אלו. אף שחיוני לגלות את הדימוי ואת מקורו בחיים הנוכחיים על מנת לפתור אותו באופן מסַפֵק, ישנם בכל זאת מקרים שבהם הידע של כל העובדות הנוגעות בדבר יהיה שימושי מאוד למטפל. במילים אחרות, ניתן לעתים קרובות לטפל בדימוי באופן מוצלח ללא הידע של מקורותיו בחיים קודמים. אך יש מקרים שבהם הידע של עיקרון המעבר מחיים לחיים יהיה בעל ערך רב.

בהרצאה מוקדמת יותר הסברתי כיצד ישות עוברת הכנה לחיים על פני האדמה; כיצד נעשות תוכניות בנוגע למה שיש להשיג ועל מה צריך יהיה להתגבר בגלגול הבא, בהתאם לקיומים קודמים; כיצד הגופים המעודנים שמקיפים את הכלי הגופני של הישות המוגשמת עוברים הכנה, כך שהקונפליקטים יוכלו להביא את הבעיות הפנימיות של אותו האדם אל פני השטח. זהו הבסיס שעל פיו נבחרות משפחות ונסיבות חיים אחרות. כשדימוי מועבר מחיים קודמים, הגלגול מתרחש בסביבה שבה יתרחשו פרובוקציות לאותו הדימוי, אולי בתגובה לדימויים דומים אצל ההורים או אצל אנשים אחרים בסביבת הילד הגדל. זהו האופן שבו הדימוי מעלה בעיה; ורק אם משהו הופך לבעיה יקדיש לו האדם תשומת לב, במקום להתעלם ממנו. אם מתעלמים מהדימוי, הנסיבות יהיו הרבה יותר קשות בחיים הבאים על פני האדמה, עד שהקונפליקטים יהפכו לכל כך מכריעים, שיותר לא ניתן יהיה להאשים גורמים חיצוניים בכאב שנגרם עקב המסקנות והתפיסות השגויות של הדימוי. זהו השלב שבו האדם מתחיל לפנות מעלה ופנימה.

הפתרון היחיד לבעיות החיים שלכם הוא להפוך את הדימויים שלכם למודעים. אוכל לייעץ לכם כיצד להתחיל בכך, אך לא תוכלו להשלים זאת באופן מלא בכוחות עצמכם. תזדקקו לעזרה. אם אתם רציניים בכוונתכם לגלות ולפתור את הדימויים בנשמתכם – שכן חייכם אינם נטולי בעיות – אזי התפללו לאלוהים. הוא ייתן לכם הדרכה נוספת ויוביל אתכם לאדם המתאים שאיתו תוכלו לשתף פעולה במסעכם לגילוי הדימויים שלכם.

עבודה זו דורשת, בין השאר, ענווה, שכפי שכולנו יודעים הנה נכס חשוב מאוד בהתפתחותכם הרוחנית. אלו שמסרבים בעקביות לעבוד עם אדם אחר, חסרים ענווה, גם אם מבחינה זו בלבד. ייתכן שאתם גם מפחדים להתעמת עם הדימויים שלכם. אך עד כמה מוגבלת ראייה זו, ידידיי! דימויים אלו עצמם הם שגורמים לכם לכל כך הרבה בעיות, אף שברמה הלא מודעת אינכם חושבים כך. באופן לא מודע, אתם משוכנעים שדימויים אלה מגנים עליכם.

בואו ואתן לכם דוגמא פשוטה מאוד: ילד התקלח; המים היו חמים מאוד ולכן גרמו לו לכוויה. ילד זה עשוי להגיע למסקנה שמקלחת היא מסוכנת. הילד לעולם לא יתקלח שוב, כל עוד יוכל להימנע מכך. מתוך תפיסה מוטעית זו עשויים לעלות קונפליקטים. בילדות, ההורים מכריחים את הילד להתקלח, ובכל פעם שזה קורה הוא יעבור סבל לא ישוער ולא הכרחי. בחייו המאוחרים יותר יעלו קונפליקטים אחרים. או שהאדם ילך בעקבות המסקנה הפנימית, שאינה מודעת עוד, או שייתכן וימצא הסברים הגיוניים יותר. אבל חוסר הניקיון ייצור קונפליקטים חדשים: דחייה מאחרים תפעיל תגובת שרשת חדשה; או שהאדם ידחיק את הידע בנוגע לאירוע הילדות אבל יכיר באופן אינטלקטואלי שההתנגדות למקלחת אינה הגיונית. הוא יכריח את עצמו להתקלח למרות הסלידה הרגשית החזקה שלו. לכן, הוא יפתח סימפטומים מסוימים בקשר למקלחת שאותם לא יהיה מסוגל להסביר. המסתוריות של תגובות "לא הגיוניות" שכאלה והחרדה המקושרת אליהן יציגו בפניו קשיים שעליהם לא יוכל להתגבר, אלא אם כן יגלה את הדימוי.

ובכן, זו היתה דוגמא מאוד פרימיטיבית. רוב הזמן התגובות הרגשיות הרבה יותר מעודנות ומורכבות. לא אוכל להדגיש מספיק את העובדה, שכבר אינכם מודעים לחשיבה המקורית שמאחורי המסקנות שלכם. אם הייתם מגלים את תכני הנשמה שלכם, הייתם צוחקים. הייתם אומרים שהם לגמרי לא אמיתיים, פנטזיה גמורה. חשוב גם להבין שתגובות השרשרת של התוצאות שנובעות מהרושם המקורי יוצרות תקלות וקשיים. את אלו יהיה לכם אפילו קשה יותר להבין מכיוון שהלא מודע שלכם כל כך משוכנע שהימנעות מפעולות ומתגובות מסוימות תגן עליכם מפגיעות החיים.

אם כן, כיצד תוכלו לגלות את הדימויים האישיים שלכם? לא על ידי ניסיון לשנות את הסימפטומים, ולא משנה מה אלו יהיו, אלא על עבודה איתם. סימפטומים אלה כוללים את אי-היכולת שלכם להתגבר על חסרונות ועמדות מסוימים; חוסר השליטה שלכם על דפוסים מסוימים בחייכם; ופחדים והתנגדויות בהזדמנויות ספציפיות. ככל שתשקיעו מאמץ רב יותר בניסיון לבטל את הסימפטומים מבלי להבין את שורשיהם, כך תתישו את עצמכם במאמצים חסרי תועלת. הסימפטומים הם רק חלק אחד מהמחיר שאתם משלמים על המסקנות הפנימיות הנבערות שלכם.

התחילו לחפש אחר הדימוי באמצעות חשיבה לאחור על חייכם ומציאת כל הבעיות. רשמו אותן. כללו בעיות מכל הסוגים. לא תוכלו לעשות זאת אלא אם כן תשקיעו את המאמץ לרשום אותן במדויק שחור על גבי לבן. אם רק תחשבו עליהן, לא תהיה לכם התמונה הכוללת שנדרשת לצורך השוואה.

העבודה הכתובה היא חיונית. היא בוודאי איננה בקשה גדולה מדי. אינכם צריכים לעשות זאת ביום אחד. קחו את הזמן, גם אם הדבר ייקח מספר חודשים. אז, כאשר תראו לנגד עיניכם את כל הבעיות הגדולות והקטנות, אפילו אלו שנדמות כחסרות חשיבות, התחילו לחפש אחר המכנה המשותף. ברוב המקרים תמצאו מכנה משותף אחד, ולעתים אפילו יותר מאחד.

אינני אומר שקושי מסוים לא יכול להתרחש רק פעם אחת בחייכם, בלי קשר לכל דימוי פנימי. הדבר אפשרי. גם הוא מבוסס על סיבה ותוצאה, כמו כל דבר אחר ביקום, אבל אפשר שהוא לא קשור לדימוי שלכם. אך היו זהירים, ידידיי. אל תניחו התרחשות כלשהי בצד, מתוך הנחה שהיא איננה קשורה לדימוי האישי שלכם רק משום שהיא נראית כך ממבט ראשון. מאוד ייתכן, ואפילו סביר, שאין אירועים בחייכם שאינם קשורים. כל החוויות הלא נעימות קשורות ככל הנראה לדימוי שלכם, לפחות באופן כלשהו.

ייתכן שלא יהיה קל למצוא את המכנה המשותף. רק לאחר שתתפשו מתוך הבנה עמוקה את הדימוי שלכם, תהיו בעמדה שממנה תוכלו לשפוט אילו מההתנסויות שלכם, אם בכלל, קשורות אליו. עד אז עליכם להימנע מלשפוט את האירועים בחייכם. במדיטציה, בחקירה עצמית רצינית, בבדיקת התגובות הרגשיות שלכם בנוגע לעבר ולהווה ובאמצעות תפילה, תגלו, לאחר חיפוש ממושך ומאומץ, את המכנה המשותף.

הגאווה, הרצון-העצמי שלכם, יאמרו: "אינני רוצה את הסיכון שבחיים; אינני רוצה את הכאב שבחיים; לכן, הסקתי מסקנה זו שנראית כמגינה עלי מפניהם". למעשה, היא אינה מגינה, כיוון שהיא תביא עליכם את אותו הקושי שממנו אתם מנסים לברוח, שכן את החיים לא ניתן לרמות. זהו החוק רב-החסד של אלוהים. אלמלא כן, לעולם לא הייתם יכולים לעלות מתוך האומללות של מישורי התודעה הנמוכים והחשוכים יותר.

רק כשתתחילו להתייצב מול המסקנות המוטעות ומול הפחדים שלכם, ותהיו מוכנים לקבל את החיים כפי שהם, תהיו מסוגלים לרפא את נשמתכם. זהו צעד חיוני בהתפתחות, לוותר על חלק מהרצון-העצמי ששואף להכחיש את החיים בצורתם הנוכחית. רק אז תרכשו את הענווה שמאפשרת לא לשאוף להגנה מפני הסיכונים והמצוקות של החיים. הקשיים שלכם יפסיקו להיות הכרחיים ברגע שתוכלו לקבל ולשאת אותם ללא פחד.

לסקור את חייכם, ולתמצת את כל מה שמציק לכם – זוהי התחלה טובה. ואז המשיכו לחפש את המכנה המשותף. אל תפנו בחופזה משום דבר, גם אם נדמה שאינו קשור לבעיותיכם. בדקו – ואתם עשויים לפגוש בהפתעה. התרחשויות שלכאורה אינן קשורות כלל מתגלות לעתים קרובות כבעלות מכנה משותף אחד. כשתגלו אותו, יהיה זה צעד משמעותי קדימה בחיפוש שלכם, שכן אז יהיה ברשותכם רמז לדימוי. אך המכנה המשותף כשלעצמו עדיין איננו המפתח לדימוי. הוא סמן משמעותי, אך בשום אופן הוא אינו פותח את הדלת שתגרום לכם להבין בשלמות את חייכם במלואם. על מנת להגיע לדימוי עצמו, לכל הדרכים העקיפות שבהן הוא נוצר, ולהבין את התהליכים של התגובות שהיו לכם כאשר יצרתם אותו, תצטרכו לחקור את הלא-מודע שלכם ביסודיות רבה יותר.

קיימות דרכים שונות לעשות זאת, אך בלתי אפשרי לעשות את הדבר בכוחות עצמכם בלבד. אולם, אם תתחילו בדרך שהצעתי כאן ואז תתפללו להדרכה, ותהיו מוכנים להתגבר על גאוותכם כך שתוכלו להיפתח בפני אדם אחר, אדם שייבחר על ידי עולם הרוח לעזור לכם, האֵל יוביל אתכם לניצחון נוסף.

אל תתנו להתנגדות הפנימית שלכם להניא אתכם, שכן שהתנגדות זו היא מוטעית וקצרת-רואי כדימוי עצמו. למעשה, אותה האיכות עצמה שגורמת לכם להתנגד, היא זו שיצרה את הדימוי מלכתחילה ללא ידיעתכם, והיא תמשיך ליצור עבורכם אומללות שלא תשוער, ולפעול בניגוד למשאלותיכם המודעות. אכן, ההתנגדות שלכם גורמת לכם לאבד את מה שיכול היה להיות שלכם בזכות. לכן היו חכמים מספיק לראות מבעד להתנגדות שלכם, לראות אותה באור נכון. אל תתנו לעצמכם להיות נשלטים על ידה. כיצד תוכלו להיות אדם רוחני, מפותח, חסר היצמדות במובן הנכון של המילה, אם אתם נותרים נשלטים על ידי הכוחות הלא מודעים שלכם ועל ידי המסקנות המוטעות והנבערות שיצרו דימוי כואב שכזה בתוככם? דימוי זה הוא אותו הגורם בחייכם שאחראי לכל אומללות. אף אחד זולתכם אינו אחראי לדימויים שלכם. אמת, לא יכולתם לדעת זאת כשיצרתם אותם, אבל אתם יודעים זאת כעת. לפיכך, אתם מצוידים כעת במה שדרוש כדי לבטל את מקור האומללות שלכם.

ובבקשה אל תאמרו, "כיצד אוכל להיות אחראי לכך שאנשים אחרים פועלים שוב ושוב בדרכים מסוימות כלפי?". כפי שאמרתי קודם, הדימוי שלכם מושך התרחשויות אלו אליכם באופן בלתי נמנע, כפי שלילה חייב להגיע בעקבות היום. זה כמו מגנט, חוק פיזי, כמו חוק המשיכה. הדימויים שלכם משפיעים על הזרם האוניברסלי שנכנס למישור החיים האישיים שלכם באופן שמניב תוצאות מסוימות.

אם אין לכם את האומץ לצלול אל הלא-מודע שלכם, להתייצב מול הדימוי שלכם, לפתור אותו, ובכך להפוך את עצמכם לאדם חדש, לעולם לא תהיו חופשיים בחיים אלו. תמיד תהיו קשורים וכבולים. מחיר החופש הוא האומץ והענווה להתייצב בפני דברים. כשתנקטו בכל הצעדים הדרושים, ניצחון החופש מביא לשמחה כזו, שדבר לא יכול לקלקל את האושר שבא בעקבותיה. יתרה מכך, תוכלו להיות בטוחים שאת הדימוי שלא פתרתם בחיים אלו תאלצו לפתור בחיים הבאים.

אל לכם לקבל זאת כאיום, ידידיי. זוהי רק תוצאה הגיונית. מלבד זאת, כיצד יכול משהו שמשחרר אתכם מן הכבלים שלכם עצמכם להיות איום? אל לכם להתייחס אליו בדרך זו. עליכם פשוט לראות באופן מציאותי, שככל שתקדימו לגלות את הדימויים שלכם מיוזמתכם אתם – ולא בשל העובדה שהדימויים שלכם מגיעים לביטויים מעוותים חדשים אשר הופכים את חייכם לקשים מנשוא – כך יהפכו חייכם לקלים יותר. בכך תוכלו להאמין בבטחה.

ברגעים מסוימים אתם עשויים לומר, "כל הדיבורים על היוולדות מחדש עם אותן בעיות עשויים להיות השערה בלבד. אחרי הכל, ייתכן שאין כלל חיים נוספים. מדוע עלי להתאמץ כל כך עכשיו?" אבל אני אומר לכם שעליכם לקחת על עצמכם עבודה זו למען חיים אלו, כיוון שלעולם אין זה מאוחר מדי וזה תמיד שווה את המאמץ! החיים בשנותיכם הנותרות יהיו מסוג שונה: תהיו חופשיים במקום להיות כבולים.

גם אם אינכם מטילים עוד ספק במציאות של התגשמות-חוזרת-בגוף, עליכם לשקול זאת כתמריץ נוסף. למעשה, זה יוכל להיות תרגיל טוב במדיטציה, לחשוב כיצד עשויה להיות תקופת החיים הבאה שלכם. בדרך כלל אתם מוטרדים מאוד מהגלגולים הקודמים שלכם. אך תוכלו להפיק תועלת רבה יותר אם תעסקו בגלגול הבא. בעזרת מידה מסוימת של ידע רוחני ואינטואיציה ביחס לעצמכם, תוכלו לקטוף יותר פרות ולזכות ביותר תועלת.

בנוסף, כאשר תמצאו את הדימוי שלכם, אפילו במידה מסוימת, תוכלו ליצור מושג די מדויק של הדברים שעדיין נותרו לכם להגשים וכיצד עשויים להיראות חייכם הבאים. חשבו אילו תנאים דרושים לכם לפתור את הקונפליקטים שלכם כך שתגשימו את משימת החיים שלכם. כמובן, הקיום הבא יהיה תלוי למעשה גם בהמשך ההתפתחות שלכם במהלך חיים אלו.

אל תשכחו שעל פי חוק הסיבה והתוצאה או חוק הקארמה, אנשים תמיד מקבלים את ההזדמנות לפתור את בעיותיהם בנסיבות הקלות ביותר האפשריות. כאשר בנסיבות הקלות לא נאזרים מספיק אומץ וכוח רצון, החיים שבאים לאחר מכן חייבים בהכרח להיות מעט יותר קשים. ואם שוב האומץ, הענווה וכוח הרצון אינם נאזרים, החיים שלאחר מכן יהיו עוד יותר קשים. בסופו של דבר, כשהחיים הופכים לקשים באמת, אתם נאלצים להתייצב מול בעיותיכם במקום לברוח מהן. כך שעל פי חוק, חייכם הופכים לקשים יותר ויותר. אתם מפרים את החוק האלוהי כשאתם בורחים מעצמכם במקום להתעמת עם עצמכם.

עניין זה יכול להביא למיקוד ברור יותר נושא שנוי במחלוקת בקרב אנשים המתעניינים בחיי הרוח. אנשים חשים חוסר ביטחון ובלבול בנוגע לדרך שבה יש להגיב למבחנים, ניסיונות וקשיים. תורה אחת טוענת שאלוהים אינו שולח מבחנים. אלוהים הוא אהבה; כיצד ייתכן שהוא רוצה שנהיה אומללים? זוהי אמת, ידידיי. תורה אחרת אומרת שחיוני לחוות מבחנים ולפיכך הם רצון האלוהים. כאשר מבחנים מגיעים, עלינו לקבל אותם בענווה וכך להוכיח שאנו זכאים לחסדו ולברכתו של אלוהים. דבר זה נכון באותה המידה, ידידיי.

אך האמת המלאה מצויה בין שני מושגים אלו, או יותר נכון, בהרחבה שלהם. אלוהים יצר חוקים מושלמים ונתן לילדיו רצון חופשי. אם החוקים לא היו ניתנים להפרה, אזי רצון חופשי לא היה מתקיים. השלמות של החוק היא בכך, שהתרופה ארוכת-הטווח היא תוצאה של אותן הפרות חוק עצמן. שכן, ככל שאתם מעוותים חוקים אלו, במודע או שלא במודע, כך הם פועלים בניגוד לאינטרסים שלכם, עד שאתם מגיעים לבסוף לנקודה שבה אינכם יכולים לעוות אותם עוד, ואתם חייבים בסופו של דבר לשנות את כיוון הרצון שלכם. רק באלוהים טמונה אינסופיות, ואם אתם בוחרים בכל כיוון אחר, אתם חייבים בסופו של דבר לחזור על עקבותיכם ולבקש איחוד עם האלוהי, כיוון שרק דבקות קפדנית באלוהי יכולה להיות אינסופית. ההפרה של כל מה שהוא אינסופי חייבת בהכרח להיות סופית. אינכם יכולים לעוות את החוק באופן אינסופי. ההפרה של החוק האלוהי מובילה לבסוף לנקודה שבה אתם מתחילים שוב באופן אוטומטי לעבוד למען הטוב.

אמת היא, שלקבל מבחן ברוח של ענווה, מתוך העמדה של "אבי, רצונך ייעשה", היא הדבר הנכון. אך אין זה מספיק אם רצונכם להשיג רמה גבוהה יותר. הגבוה ביותר והטוב ביותר שביכולתכם לעשות, הוא לא רק לקבל את המבחן אלא גם לבדוק ולחקור את הדימויים שלכם.

המסקנות הלא מודעות והמוטעות שלכם אחראיות באופן ישיר על המבחנים שאתם חווים בכל רגע נתון. ועל מנת למצוא את הדימויים שלכם, אינכם יכולים להיות חסרי סבלנות עם עצמכם, כיוון שזה לגמרי בלתי אפשרי לגלות, להבין ולפתור דימוי בזמן קצר. זהו תהליך מתמשך וארוך. ואפילו לאחר שהבנתם דימויים אלה, החינוך מחדש של רגשותיכם, שהותנו לאורך זמן לעקוב אחר עיוות, דורש זמן, מאמץ וסבלנות. לכן, כפי שאומרת תורה אחת, סבלנות וענווה הנן ללא ספק חיוניות. אתם עשויים להתמרד כנגד אומללות, ועם זאת, כשתכירו בכך שהאשם הוא אתם, ולא אלוהים או הגורל, התמרדותכם עלולה לפנות כנגד עצמכם ובכך תהפכו לחסרי סבלנות גם כלפי עצמכם. עם זרמים כאלה, לעולם לא תצליחו למצוא ולמוסס את הדימוי שלכם. אתם חייבים להיות במצב נפשי רגוע. תוכלו להגיע למצב נפשי כזה אם תבינו ותקבלו את מִשׁכּו של החיפוש. ברגע שתקבלו את חוסר היכולת שלכם להפוך למושלמים כהרף עין, תקבלו בענווה אומללות זמנית.

יש הבדל עצום בין להיכנע לאומללות בלי להבין מדוע, לבין המהלך שהראיתי לכם כאן: קבלה. לקבל את המבחנים בלי להבין את השורשים שבבסיסם, ובכל זאת ברוח של התמסרות, הוא דבר כשלעצמו לא מבוטל עבור אנשים מסוימים. עמדה זו גם מסגלת אתכם לסבלנות ולענווה הדרושים כל כך לעשיית העבודה כאשר תהיו מוכנים לעשותה. אין ספק שבריא יותר לנשמה לא להתמרד כנגד אלוהים והבריאה. בכל אופן, השלב האחרון, הטוב והגבוה ביותר על פני אדמה זו הוא הגישה שתיארתי כאן. היטהרות אינה מושגת בזול, והיא אכן היתה זולה אם כל מה שהיה משתמע ממנה הוא רשימה של טעויות והניסיונות להתגבר עליהן.

היטהרות היא יותר מכך. לא תוכלו להפוך מטוהרים אלא אם כן תבינו ותשלטו בלא-מודע שלכם. וזהו מסע ארוך, אך תקבלו עזרה אם תהיו מוכנים לצאת אליו. ועליכם להבין שאתם עושים עבודה זו למען אלוהים ולמען עצמכם. מה שאלוהים רוצה למענכם חייב להיות הדבר המועיל ביותר עבורכם, כך שאינכם מקריבים לאלוהים, כיוון שאלוהים והעצמי האמיתי שלכם הנם אחד! חשבו על כך, ידידיי!

יש אנשים שהם כה אנוכיים עד שאינם רוצים לעשות למען אלוהים שום דבר שגורם להם לאי-נוחות. הם גם עיוורים מספיק להאמין שמה שאלוהים רוצה עבורם מנוגד לאושר שלהם עצמם. אחרים מוכנים להקריב כל דבר לאלוהים – אם כי ללא הבנת הדימויים שלהם הם לעולם לא יצליחו באמת. ככל שרב האושר הנובע מהקרבת קורבנם, כך גוברת האשמה שלהם, עד שיושג אושר פנימי אמיתי. אשמה כזו היא תמיד עיוות של הרגשות והיא קשורה בַּדימוי. למעשה, אושר אמיתי אינו יכול להגיע לפני שמבינים את הדימוי והאשמה וממוססים אותם. אך במצב התודעה הנוכחי שלהם, אנשים אלה מרגישים גבורה רבה אם האשמה שהם חשים מתמזגת עם מסירוּתם.

שאלה: הזכרת הערב פעמיים כוח-רצון ואומץ. האם שני אלה מועצמים באמצעות תפילה?

תשובה: כמובן! אם תתפלל באופן מיוחד לכוח רצון ולאומץ בעבור מטרה טובה, כפי שתואר בהרצאה זו, התפילה בוודאי תיענה. אם תתפלל למשהו אחר, תקבל משהו אחר, בתנאי שהוא טוב ותואם לחוק. כל כך חשוב לדעת לְמָה להתפלל בכל שלב נתון של ההתפתחות שלכם. רק לעתים רחוקות אנשים מכירים בכך שעליהם להתפלל כדי להתקדם. לעתים קרובות לא ברור לכם לְמָה אתם הכי זקוקים בשלבים מסוימים של ההתפתחות שלכם. אתם עשויים להדגיש משהו שהיום הוא פחות חשוב ממה שהיה חודשיים קודם לכן. הצרכים שלכם משתנים.

כמו שאמר ישוע, "הקישו וייפתח לכם". הנקישה מסמלת את היותכם ערניים ומעוניינים מספיק כדי לאתר את מה שאתם זקוקים לו ביותר בשלבים שונים בנתיבכם. הנתיב משתנה כל הזמן. ובוודאי אינכם יכולים להתפלל באותה מידת ריכוז בעבור כל הדברים בעת ובעונה אחת.

שאלה: האם כל המגבלות שלנו הן תוצאה של הדימוי?

תשובה: רובן, אך לא כולן. תמיד יהיו לכם מגבלות, כל עוד אתם עדיין במחזור ההתגשמות-בגוף וכל עוד טרם הגעתם למצב האלוהות. אינכם יכולים להיות מלאכים אוניברסליים. מגבלות במובן הרחב יותר אינן קשורות לדימויים שלכם. אבל אם אתם פוגשים מגבלות המושמות על הכישרונות שלכם ואינכם יכולים להשתמש בהם במלואם, אזי לכך יש בוודאי קשר עם הדימויים שלכם.

אפרוש כעת בברכות מסוג מיוחד הנשלחות לכל אחד מכם, יקיריי. זוהי ברכת האומץ שכולכם זקוקים לה, ואני מפציר בכם להשתמש בה בצורה נכונה. שכן, כאשר אתם פותחים את לבכם ונשמתכם לעוצמה המוזרמת לכל אחד מכם, תרגישו את האומץ. ועוצמה זו יכולה להישאר איתכם לאורך זמן. השתמשו בה במקומות שבהם היא מעניקה לכם את הטוב האמיתי. אל תשתמשו בה למה שאינו חיוני. אתם אלה שקובעים כיצד להשתמש בכוח זה. אתם הם שמקבלים אותו, ובידכם הבחירה החופשית להיפתח אליו. עליכם לדעת מה לעשות איתו. אם אתם מקבלים אותו מרצון, הדרך שבה תשתמשו בו תהיה מבחנכם.

אהבת האל נוגעת בכל אחד מכם, יקיריי. היו בשלום, היו באלוהים.

נערך על ידי ג'ודית וג'והן סאלי

Pathwork ® is a registered Service Mark of the Pathwork Foundation

http://www.pathwork.org/lecturesObtaining.html

מאנגלית: סיגל הלפרין, מרכזת פעילות נתיב-ההתמרה בישראל

טלפון: 04-6619139, דוא"ל: sigal_ra@netvision.net.il

עריכה: יפה שוהם