החשיבות בלהיות עצמי למען אחדות המערכת

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר את המילה אחדות שגורה בשפה של בני העידן החדש. הצורך של בני האדם להיות באחדות, לפעול יחדיו למען האנושות, העולם.

מהי אותה אחדות? וכיצד אני, עצמי, השונה כל כך במראה, בתחביבים, בטעמים, באהבות יכולה להרגיש אחידה, להרגיש אחת עם כל העולם?

כיצד אני, עצמי, שנבראתי שונה ועל כך יעיד גם מערך טביעת אצבעותיי, אוכל להרגיש חלק מתוך כל המכלול? מכלול האמור לעבוד באחדות? באחידות?

כיום, גם בזכות המדע והטכנולוגיה, אנו נוכחים לראות, מה שכבר היה ידוע מימי קדם, שהעולם בו אנו חיים פועל כמערכת אחת גדולה ושלמה.

מנגנוני המערכת פועלים יחדיו ומשפיעים זה על זה ממש כפי שהאברים משפיעים על הגוף השלם.

החור באוזון השפיע על שינויי מזג האוויר, החסר בשמש השפיע על מצב רוחם ובריאותם של בני האדם, גילויי וחשיפת מחנות ההשמדה בסוף מלחמת העולם השנייה השפיע על רוחם של רבים מבני האדם באותה תקופה וגרם לנטישת הדת והאמונה.

אנו מודעים למערכת הגומלין בין הפרמטרים השונים המרכיבים מערכת זו. ובכל זאת איפה אני בכל המערכת הזאת? האדם הבודד הקטן, לאו דווקא אדם ידוע בציבור, מנהיג, אומן או הוגה דעות. כיצד אני משפיע על המערכת?

מהי מערכת? כיצד המערכת הזו פועלת? בבואנו לבחון מערכת שלמה, עלינו להתייחס לפרמטרים המאפיינים מערכות.

ראשית נבחן את כל הפרטים המרכיבים מערכת זו, ומשם נבחן את המבנה הארגוני שיוצרים הפרטים הרבים לכדי מערכת אחת, נבחן את מערכות היחסים בין הפרטים השונים ואת המטרה או הפונקציה שאותה מערכת מנסה להשיג.

אם נבחן על פי פרמטרים אלו את גוף האדם, הפועל כמערכת אחת שלמה, היכולה לנוע ממקום למקום, מערכת המסוגלת ליצור תהליכים פנימיים של פירוק מזון, הכנסת אוויר לריאות ושאר פעולות רצוניות ולא רצוניות אנו מבינים כי קיים כוח מאחד מבחינת המטרה המאפשר לכל הפרטים השונים בגוף האדם לפעול יחדיו על מנת לקיים את המערכת לשמה הוא נוצר.

אנו רואים כי מערכת זו- גוף האדם- בנויה מאיברים וסוגי רקמות שונות. חלקן רכות וגמישות, חלקן נוקשות, חלקן נוזליות. לכל תא ואיבר תפקיד שונה. מעטפת העור שבאה להגן על האיברים והרקמות הפנימיות, שונה במבנה, בצורה, בתיפקוד מאיברי העיכול הפנימיים, הכבד, הריאות, המוח, הבלוטות…

על מנת שהמערכת הכללית, תפעל כראוי ובבריאות, על כל האיברים מוטלת האחריות למלא את תפקידם ופעילותם המיוחדת להם. כל זאת לא יתרחש לולא כל איבר יקיים את פעולתו המדויקת המוטלת עליו. לולא כל תא בתוך האיבר ישרת את המטרה לשמה הוא נוצר, לולא כל חלקיק בתוך התא יקיים את חלקו.

זאת אומרת שלכל חלקיק, קטן ככל שיהיה קיים תפקיד משמעותי בפעילות השלמה של המערכת.

תארו לכם מצב בו תא קטן במעטפת שריר הלב שאינו מסכים לתפקידו. לא מתחשק לו לפעול כשריר אלסטי וגמיש המסוגל להתרחב ולהתכווץ. התא החליט שאינו פועל בגמישות ואף מתחשק לו לפעול כתא עור חיצוני של הגוף, הנראה לעיני כל. והנה תא הלב הקטן מתחיל לסגל לעצמו מאפיינים של תא עור, מאבד אט, אט את גמישותו ויכולתו להתרחב ולהתכווץ בקנה המידה שעשה זאת בשריר הלב.

שכניו התאים בלב, מנסים בתחילה להמשיך את פעילותם הסדירה אך האזור בו שוכן התא שהשתנה מתקשה להתכווץ ולהתרחב, דבר המקשה עליהם את תפקודם הרגיל והם נאלצים להשקיע מאמץ ניכר על מנת לקיים את חלקם בפעילות. אט, אט יתעייפו ויתקשו לעמוד בקצב וכך יאבדו את גמישותם.

דמיינו שאותו תא עור קטן הפך ליבלת עור קטנה שהולכת וגדלה במעטפת שריר הלב…

במקרה של אי תפקוד של חלקיק הוא עלול לפגוע בתא שבו הוא מתקיים, אי תפקוד של תא עלול לפגוע באיבר אליו הוא שייך, אי תפקוד של איבר בגוף יוצר בהמשך פגיעה באיברים אחרים שמתקיימים במערכת גומלין איתו וכן הלאה עד לפגיעה בתפקוד השלם של הגוף.

למעשה אנו חיים בעולם בו כל חלקיק משקף ומכיל את השלם, במערך של סדר גדול יותר. המבנה שהאלמנטים יוצרים לכדי מערכת אחת, תוך התייחסות למערכות היחסים בין המרכיבים השונים במערכת והאותות העוברים בניהם ומשם למטרת המערכת- לאיזו פונקציה היא משמשת.

אנו עדים למעשה לשני כוחות מנוגדים המאפשרים את שלמות המערכת:

כוח ההתכללות– המאפשר על התגייסות כל החלקיקים היוצרים את התא, את כל התאים היוצרים איבר ואת כל האיברים הפועלים יחדיו בערבות הדדית למען מערכת שלמה, תקינה.

כוח הנפרדות– המאפשר את ייחודו של כל חלקיק בתוך כלל המערכת, לכל פרט במערכת תפקיד ויעוד משל עצמו. אם לא תתקיים אותה נפרדות עלול איבר, תא או חלקיק במערכת לקיים תפקיד של חלקיק, תא או איבר אחר ובכך לשבש את פעולת המערכת השלמה.

על כן לכל אחד מאיתנו תפקיד ייחודי בתוך המערך, ממש כפי שלכל חלקיק יש את תפקידו וייעודו.

תפקיד וייעוד זה הינו רוח האדם המפעמת בתוכנו. היא זו המאפשרת את העצמי הגבוה שבנו, המהות הפנימית שמכוונת את הגשמתי בתוך סך המערכת. אין אדם זהה בתפקידו לאדם אחר.

 "כל אדם צריך לדעת שמאז הבריאה לא נברא אדם כמותו… כל אחד נוצר כדי להביא את תכונותיו המיוחדות לדרגת שלמות." 

הבעש"ט

יערה בויום-קפלן- מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג, מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ופתיחת תדרים 052-6770273

One Comment

  1. מאמר מדהים, יערה. תואם בצורה מלאה את הלימוד שאני מקבלת וממילא גם את ההוראה שלי. בחינוך שלי כמורה ליוגה היה דגש על האחדות, שזו גם משמעות המילה "יוגה", ושם מתייחסים אל הנפרדות כתכונת אגו, ושתינו מבינות שלא כך. כפי שאת כותבת, יש לנפרדות שלנו תפקיד במכלול, ומה שמתבקש מתוך היווצרותנו הוא שכל אחד מאיתנו יהיה הכי הוא או היא שאנחנו מסוגלים להיות.